מחשבות על בור ללא תחתית
נגיעות של קצת. |
| 5/2008
30#
אני רוצה לבכות אבל על מה אני אבכה?
על זה שאישה מפגרת דרסה אותי במעבר חצייה? על זה שנהרסו לי שיעורי הנהיגה,שהייתי אמורה לגשת בערך עוד שלושה שיעורים לטסט, ולעבור אותו ולהיות בעלת רשיון נהיגה עוד פחות מחודש?
אולי לבכות על זה שאני עכשיו אהיה צריכה להיות עם קביים שלושה חודשים לפחות, ושאולי אני אצטרך לעבור ניתוח, ושאולי אני אצפצץ בכל מעבר בטחוני בשדות תעופה, קניונים וכל מקום ציבורי?
תפסיקי להתלונן רות, זה לא שבאמת דרסו אותך, רק עלו לך על כף הרגל.
רק.
כוסעמק של האישה הזאת!
יום ראשון: נשף סיום יב'
יום רביעי: בגרות בקולנוע
יום חמישי-שישי: סמינר גרעין נח"ל.
יום ראשון: הגשת תלונה במשטרה
יום רביעי: ביקורת בביה"ח, החלטה אם צריך ניתוח או לא
יום חמישי-שישי: לשבת בבית ולסבול/ להתחיל להתכונן נפשית לניתוח.
"העיקר אני מקווה שאת נשארת אפטימית כמו שאת תמיד כן?"
כן אני אופטימית, עד הרגעים שאני נשברת בהם ופשוט בא לי למות כי אין משהו אחר לעשות.
אני רוצה לנסוע לת"א, סתם בשביל להשתחרר קצת מהבית להתאוור מהעיר הזאת, אבל לא, אני לא יכולה!!
שונאת שונאת שונאת!!!
ורוצה למות
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אבולה