מחשבות על בור ללא תחתית

אני כן רוצה זוגיות.

אני כן רוצה מישהו שיאהב אותי, שיחבק אותי, גם ביום וגם בלילה.

שיצחק מהדברים הטפשיים שיש לי להגיד, ושילמד אותי דברים חדשים.

שיידע שלמרות שאני לא אומרת הרבה, יש לי הרבה להגיד.

שידע להוציא את הדברים האלה ממני, בלי מאמץ.

מישהו שאני אוכל להפתח אליו, לא אחשוש לספר לו שום דבר.

מישהו שלא יירתע ממני.

לא מהמיניות שלי ולא מהעבר שלי.

אני רוצה שיאהבו לא רק את השדיים שלי, אלא כל חלק בי.

שיגרום לי להתפעל ממנו כל פעם מחדש, ושיגרום לי להרגיש בטוחה.

מספיק בטוחה.

אני לא רק בחורה של ציצים.

אני לא רק מאהבת.

יש בי יותר.

אני רוצה להזמין אותו אליי הערב, אני קצת בספק אם הוא יגיע, אבל אני רוצה לנסות.

למרות שלא הכי טוב, אני רוצה לנסות. לנסות להפיח חיים בסקס המשעמם שלנו.

אולי להבין גם למה הוא לא נוגע בי כמעט..

כן, יש ציצים, לא מעט, אבל יש עוד ממני. תיגע עוד. תשלח ידיים. תשחק איתי!

אולי לא כדאי להזמין אותו. אולי כדאי למצוא מישהו חדש וזהו.

זה סתם משחקים איתו, אני והוא יחד זה לא יקרה.

אבל קשה לחיות ביובש כל כך הרבה זמן.

יומני היקר מכל חול וטחול,

אני מפסיקה לשחק בקקה.

קונדומים זה ממש לא מספיק, וגם אם אין לי בנזוג קבוע, אני הולכת על בטוח.

אלא אם כן הרחם שלי לא ישתף פעולה.

או שאני מעדיפה לאכול סרטים every now and then..  לא נראה לי.

בכל מקרה, אפשר להקיא?

איפה מצאתי שותף כזה? הייתי צריכה להגיע יום או יומיים לפני, ואולי אז הוא לא היה פה.

טוב נו, עד אוקטובר הוא כבר לא יהיה כאן.

כולי תקווה שלפני, אני אני יודעת שזה לא יקרה באמת.

העיקר להחזיק מעמד, ולהתמודד.

אני מעדיפה לראות סרטים במחשב, לא בראש.

יש למישהו הצעה לסרט שווה?