מחשבות על בור ללא תחתית

עוד 4 דקות יוצא האוטובוס שלי לעבודה. עוד בערך 15 דקות הוא אמור להיות בתחנה ליד הבית שלי.

ואני?

אני יושבת כאן ומקלידה, בבגדים שישנתי בהם + חזייה.

העבודה הזו מוציאה ממני הרבה כוחות, אבל לאו דווקא בקטע רע.

היא מוציאה ממני כוחות שלא זכרתי שקיימים בי. עושה לי טוב ועושה לי רע.

בחודש הראשון העין לא הפסיקה לקפוץ מלחץ, ועכשיו.. עכשיו אני בטוחה בעצמי.

מסתדרת ויודעת מה לעשות. גם אם דברים רעים קורים, הם קורים כי זה מה שיש בעבודה הזו.

אני מתפקדת כמו שצריך, ומרגישה את זה גם בפידבקים שאני מקבלת.

עכשיו אני באמת חייבת להתלבש ולהתכונן לצאת לעבוד.

רק רציתי להוציא מהמערכת קצת.

ולא בקטע רע, רק כי אני אוהבת את השיר, ומזמן לא שמעתי אותו..

לילה לילה לילה לילה. לילה לילה לילה לילה. לעבוד בלילה.

לעבוד לעבוד לעבוד.

לרדוף אחרי חתולים. לברוח מחתולים.

להכנס למקלחת ולהבריח את החתול משם, לצאת מהמקלחת ולמצוא חתולים מתחכחים לי ברגליים הרטובות והופכים אותי לפרוותית בעצמי.

ועכשיו, מה זה הגשם הזה?!?

הולך להיות כיף בעבודה.

שילמתי הרשמה לבן גוריון, בסוף פברואר יש יום פתוח בבאר שבע.. ואני מתכננת ללכת :)

ותמיד יש משהו מביך שפשוט לא מספרים.

><

שלשום אכלתי המבורגר נורא טעים עם הבחור הזה, שתמיד אני אוכלת איתו דברים נורא טעימים ^^

ונסעתי המון המון המון. אוטובוס, רכבת אוטובוס ארוך נורא, ועוד אוטובוס. ואז 8 שעות עבודה ועוד אוטובוס! ואז באוטו וקצת ואז(!) הלכתי לישון, היום ב11 בבוקר..

ועכשיו אני צריכה למצא את המכנסיים שלי ולהתכונן לעבודה!

לא נשלח מכתב, סמס, מייל, הודעה שמבשרת שום דבר עליי.

לא פציתי את פי.

נשארתי בשקט ונתתי להכל להתפוגג.

והכל התפוגג. 

ואני התמלאתי בתעסוקה יחידה, דבר אחד שימלא את היום שלי וירחיק את הכל מהראש.

עבודה עבודה עבודה.

ואני עובדת

ולומדת ומשתפרת. 

ומצליחה.

אין תלונות שם. רק עומס בגלל החורף. אבל גם זה יעבוד וגם על זה אני אתגבר.

עכשיו הגיע הזמן לצאת. עוד ליל עבודה לפניי.