| 10/2008
לחשוב קצת, בכתיבה. מזמן זה לא היה.... לפעמים, הוא נשמע הכי מאושר ומאוהב ומתוק שרק יכול להיות. אבל לפעמים הוא נשמע מונוטוני עייף ומשעמם, משועמם אפילו, חסר חשק וחסר רצון להמשיך את השיחה. אני לא אוהבת לדבר בטלפון רק בגלל זה. כי אנשים לא מצליחים לומר את כל מה שהם רוצים בטלפון. כי אני יודעת בעצמי, שזה קשה בצורה שלא תיאמן להביע רגשות, ועוד דרך מכשיר מוזר שפועל בצורה מוזרה עוד יותר.
אני אוהבת אותו. אני אומרת לו שאני אוהבת אותו. אבל אני לא מאוהבת בו. עוד לא. אולי לעולם לא? אני לא יכולה עוד לדעת. הוא חשוב לי כל כך. יקר לי כל כך. אני יודעת שאני העוגן שלו, אבל אני לא בטוחה שהוא יודע שהוא העוגן שלי. הקשר הזה שלנו התחיל מהר נורא, רצנו בהכל. ניסינו להספיק את הרכבת, לפני שהיא עוזבת את הרציף. אולי היה צריך לנסוע באוטובוס, נסיעה ארוכה יותר, עם יותר תחנות. קשה יותר, לא חלקה ובהחלט לא ממוזגת כמו ברכבת? ואולי לא. אני לא רוצה לחשוב בצורה של "מה היה קורה אם.." כי הצורה הזאת הרסה לי הרבה דברים, וגם למדתי שאפשר להמשיך לחיות גם בלי המחשבה הזאת.
טוב לי איתו. לא היה לי ככה טוב אף פעם. הוא מקשיב, מתחשב, מפנק, אוהב.
הוא העוגן שלי. כל סופ"ש שמגיע ההתרגשות עולה, אני יודעת שאני הולכת לראות אותו. השפתיים שלו רכות ונעימות וטעימות כל כך. אני נכנסת לאוטו אחרי שבוע שלא ראינו אחד את השניה ואנחנו מתנשקים וזו הנשיקה הכי טובה שיש כל סופ"ש!
אני שמחה שיש לי אותו. הבחירה שלי הייתה נכונה.
אני אמצא ביצי קינדר! מחר אני הולכת לקנות, ואני אצלם ואני אשים פה!
| |
To Do List מתוכנן מהיום וחלק עד ה25 לחודש. אני אצליח?
יאללה מתחילים:
*לסדר את החדר, עד הסופ"ש, לפני שסבא וסבתא מגיעים.
*לקנות ארנק חדש.
*לברר איך אני מביאה אופניים לדימונה.
*לברר איך אני מביאה את כל הבגדים שלי חזרה לדימונה.
*להביא את האופניים.
*להביא את הבגדים.
*לקצץ בכמויות בארוחות. חייבת דיאטה כבר.(פעם ראשונה שאני אומרת את זה,EVER)
*להחליף לעציץ שלי יום השקייה. סופ"שים זה לא טוב.
*לזכור לקחת את השרשרת שלי מהחבר.
*לחדש את החורים באוזניים.
*לקנות עגילים נורמאלים.
*למצוא מכנסיים!
*ביצי הפתעה אמיתיים של קינדר!
*לשים כסף בצד למתנה של המפלצת ולרדיודיסק לאוטו[300 ש"ח].
*ת"א באסרו חג עם האלים(מסתבר).
*לקנות קופת חסכון קטנה ממתכת, ומנעול.
עוד יהיו רשימות. זה עוד יגדל!
אעע
|
נכתב על ידי
אבולה
,
13/10/2008 19:32
בקטגוריות תזכורת, תובנות אישיות, קיטורים, נסיעות, מתרוצץ בראש, מחשבות, משעמם נו, אני, אוף, אוכל, fun!
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מוזר אבל... עדיין מוזר. לי לפחות. אני לא מצליחה לכתוב כאן עוד כמו שצריך. אני מרגישה אבודה מבחינת כתיבה. אפילו 2 שורות של דבר שטותי לחלוטין לא מצליח לצאת מהאצבעות שלי למקלדת, או מהעפרון לדף. נחסם לי המוח.
כשאני נמצאת אצל חבר שלי, אני מרגישה כאילו אני בחופשה. אף אחד לא אומר לי מה לעשות ואני נהנת כל רגע שאני איתו. כשאני נמצאת בבית אני פקעת עצבים כל הזמן ועצבנית על כולם. כל מי שבבית מצליח לעצבן אותי בכל דרך שהיא. אני לא מסוגלת לנהל שיחה נורמאלית עם אף אחד בלי להתעצבן בשלב כלשהו.
אני אוהבת להיות אצל חבר שלי אבל הוא לא בבית הרבה. הוא רק סופ"שים. אין לי מה להתלונן על זה בכללי, כי אני בעצמי גם בבית רק בסופי שבוע, אבל עכשיו אני כל החגים בבית והוא לא. וכאן באה התחושה שאני מחכה לו. ;היום הוא הוציא גימלים והוא יהיה עד יום רביעי בבית! כשהוא סיפר לי את זה התחושה הכללית והמאוד עצבנית שלי נרגעה
הראש כואב לי בצורה כרונית כבר כמה ימים, ואני לא עושה עם זה כלום. אני נותנת לזה לעבור בתקווה שזה באמת יעבור.
אתמול אמאבא אספו אותי מחבר שלי לשדה התעופה כדי לקחת את אחותי. וזו הייתה הפעם הראשונה שהם פגשו אותו, וגם זה לא היה בדיוק לפגוש. הוא הציץ פנימה לאוטו ואמר שלו, ונתתי לו נשיקה ונסענו
היו לי כמה חלומות מוזרים עם לטאות ענקיות ומרתפים שלא קיימים באמת בבית ומאפה בננות טעים...
אע אני אלך לאכול ולישון. רעב לי.
לילה טוב לכולם!
|
נכתב על ידי
אבולה
,
12/10/2008 00:38
בקטגוריות תזכורת, אהבה ויחסים, תובנות אישיות, קיטורים, נסיעות, לפנות בוקר, מחשבות, אני, אוף, fun!, אוכל, בא לי עכשיו
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
לדף הבא
דפים:
|