מחשבות על בור ללא תחתית

שוב, הצינון תפס אותי.

אני לא בטוחה איך זה קרה, אבל זה קרה.

המון זמן(יחסית) לא רשמתי.

נכנסתי לסחרחורת של לימודים, אנשים, ועוד לימודים.

אין לי מושג איך אני עושה את זה, אבל אני מגישה (כמעט) את כל שיעורי הבית שלי.

כשבסופי שבוע אני בקושי יושבת עליהם.

אני לא מצליחה.

כל הזמן יש סביבי בלגן.

אני מסדרת ורגע אחרי יש שוב בלגן.

נורא קשה לי ללמוד בבית.

אני כן מצליחה עם עוד אנשים, ולא בבית שלי.

אין לי באמת מה לכתוב.

אני לומדת, מנסה שלא ליצור פערים, מגישה שיעורי בית.

לומדת.

אולי הגוף שלי הרגיש הפוגה רגעית, והרשה לעצמו לקרוס קצת.

וזה איך הצטננתי.

ואולי זה כל המזג אויר הלא ברור שהולך כאן.