בתקופה האחרונה אני כמעט לא יוצאת מהבבית לבלות, להפגש עם חברים וחברות ובעיקר להתערבב עם העולם.
הנתיב שלי הולך בעיקר מכינה-בית ולהיפך.
לפעמים לקולנוע עם האחרים הגדולים או למסעדה כלשהי עם האחים הגדולים. וזהו.
אתמול, שישי בערב, הוחלט לצאת לת"א ולהנות יחד אני ועוד שתי חברות.
התאפרתי יפה, לבשתי שמלה סוגשל חדשה שאחותי קנתה (לי?) לאחרונה, נעלתי את מגפיי החדשות והייתי מוכנה לצאת
יצאתי לכיוון ת"ל עיר האורות, יחד עם עוד שני חבר'ה שזרקנו אותם במקום מבוקשם
ישבנו בבר. אני שתיתי לי בירה, והסתכלתי סביב, מסוקרנת לראות מי נמצא, מי מסתכל סביב גם כן, האם המקום נחמד- או גרוע כמו שמישהו זרק לאחת החברות לפני זמן מה..
המקום באמת היה נחמד, והיה נוף מעניין ומגוון של אנשים.
במהלך רוב הערב היה בחור אחד שכל פעם החליף איתי מבטים, אבל לא העז לעשות שום דבר בנידון.
רק להביט ולחייך כשתפסתי את המבט שלי.
החברות הלכו שתיהן לשירותים ובזמן הזה כל מה שעבר לי בראש זה "למה אני לא שיכורה מספיק או בכלל בשביל לאזור אומץ וללכת ולהתחיל איתו בעצמי?"
ואז הבנתי שאם כ-שיכורה יש לי אומץ, אז אין סיבה שכ-שפויה ומקסימה כמו שאני אני לא אוכל לעשות זאת!
ברגע שהחברות חזרו אמרתי להן שאני כבר חוזרת, והלכתי להיכן שהוא ישב בבר
אמרתי לו את שמי, ושאלי אותו אם הוא בא לפה הרבה. שנינו ישר צחקנו והתחלנו לדבר, בקצת יותר חופשיות.
אני, לא שיכורה בעליל נתקעת עם המילים והוא, שיכור למדי גם לא בטוח מה לומר.
הייתה שיחה מעניינת ומצחיקה. שגיליתי בה דבר מעניין!
הוא לומד איפה שאני לומדת! דבר שהתגלה כחיובי ביותר
דיברנו עוד, וברגע שהבנתי שאין עוד לאן לדבר כי הוא נהיה פחות ופחות צלול החלפנו מספרים, וקבענו שעוד נתראה.
בסוף השיחה הוא שאל אם הוא יכול לנשק אותי "כי את כל כך חמודה שאני לא יכול להתאפק" ואני בצעד חצי לא ברור אמרתי לו שלא, ושהוא יאלץ להתאפק עד הפעם הבאה שנפגש.
בתקופה האחרונה אני מחליטה הרבה החלטות עם עצמי,
שחלק מהן כולל לא להתנשק עם מישהו שאני לא יודעת את השם משפחה שלו, ולא לשכב עם מישהו שאני לא מכירה (ברמה של דייט ראשון).
יש גם עוד מליון החלטות שאני מחליטה ולא עומדת בהן אפילו לשבריר שניה מהרגע שהחלטתי אותן.. אז צריך לראות מה הולך איתי...
חזרתי לחברות, שתינו עוד כוס מים, שילמנו את החשבון הלכנו הביתה.
כל הדרך עברו לי בראש מחשבות של פחד "מה אם שוטר יעצור אותנו?" כי הרי שתיתי בירה אחת, וידעתי בפנים שתכל'ס- לא חוקי.
(אחחח כזאת ילדה טובה
)
כשהגעתי הביתה, התחיל כבר סיפור אחר, ותוך כי התפשטות נתפס לי הגב!!
עמדתי בחדר בתחתונים, עם גב שנתפס ומחשבות על איך אני אשים את הפיג'מה, אוריד את האיפור, ומי ימרך לי וולטרן על הגב עכשיו?
אעעע
פעם ראשונה שנפתס לי הגב אי פעם, וזה סבל נוראי.
בבוקר הוא היה פחות כואב, ועכשיו הוא עוד יותר פחות.
תודה וולטרן, ואמא שמורחת.
מחר חופש מהלימודים, יום מתמטיקה!
ביום שני סיור לימודי בירושלים, ובשלישי עוד מבחן באנגלית.
עכשיו אני אלך לישון, למרות שכל לילה אני ישנה מליון שעות.
לילה טוב!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אבולה
