הבטן סמי- מקרקרת ואני יודעת שאני רוצה לאכול.
מרגיש שהתחושה של החוסר רעב שהייתה אצלי בשלושה שבועות האחרונים בעקבות נטילת הכדור החדש מתפוגגת מהר יותר ממה שאני מצפה.
מצד אחד זה רוצה להסיח את דעתי מהשיעור, ומצד שני אני יודעת שזה קיים אז אני לא נותנת לזה להפיל אותי.
מכירים את האנשים שמבחוץ נראה כאילו יש להם הרבה חברים, שמבחוץ נראה שהם ממש מוצלחים בלימודים, שנראה כאילו אין להם שום בעיות בחיים וכל יום שעובר להם הוא יום מאושר ושמח ואין בו אף פגם? מכירים?
נראית תמימה, אין לה יותר מדי נסיון בחיים.
היה לה חבר אחד. אחד שהיא שכבה איתו ושהייתה להם מערכת יחסים ארוכה למדי(9 חודשים).
בטח יש לה הרבה חברים. הרבה אנשים שמקיפים אותה ואוהבים אותה.
מחייכת כל הזמן, לא נראה שיש לה סיבה להיות עצובה. דיכאון? מה זה?
הכל שקרים.
מסכות על מסכות על מסכות.
כל כך הרבה שכבות, שקשה למצוא את המקור.
אני היחידה שמכירה את עצמי, וגם אני לא מסוגלת התמודד עם עצמי כראוי.
מכחישה ומשקרת לעצמי.
שקרים על גבי שקרים על גבי שקרים.
אני רוצה כל כך שהכל ישתנה. שאני אצא מהקונכייה המגעילה הזו.
כן ללמוד, כן לעשות ספורט, כן לקרוא את הספרים שיש לי.
לא לבזבז את הזמן שלי בבהייה באויר.
בסופו של דבר אני רוצה למצוא בחור, שיגרום לי להרגיש טוב עם עצמי. שאני אגרום לו להרגיש טוב עם עצמו.
לאהוב אותו, ושיאהב אותי בחזרה.
לעשות סקס, ולהנות בו. לענג. להתענג.
לא סקס סתמי, לא עוד סטוץ.
זה רק גורם לי להרגיש יותר זולה. אחת שלא כדאי בכלל להכנס איתה למערכת יחסים. לא כדאי לנסות אפילו.
אני מורידה מהערך של עצמי.
לא מאמינה בעצמי מספיק.
חוסר תקווה.
ייאוש.
דיכאון קל שנכנס לחדר שלי.
האם זה קשור לבחור שנכנס לחדר שלי אתמול?
שכבנו במיטה, חצי מחובקים.
אני הסתכלתי עליו, אבל הוא- עם עיניים עצומות.
הקשר הזה שלנו לא טוב.
ולא משנה מה הולך מסביב, אין לקשר הזה שלנו שום סיכוי להפוך למשהו אמיתי.
לא מצליחים לפתח שיחה אמיתית אחת. העיקר שאת ענייני המיטה אנחנו מפתחים.
ואם לומר את האמת, זו הייתה הפעם הראשונה שהיינו במיטה. לא באוטו, לא בפאב, לא בכל מקום אחר. במיטה.
אני לא רואה את עצמי איתו בעתיד. אז למה לנסות להשקיע?
אני יוצאת מזה.
מתאפסת.
לא משנה מה יקרה עכשיו. אני חייבת לעשות את הצעד הזה, שיוציא אותי ממעגל המוות הזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אבולה