זה כיף להתעורר מטלפון, במיוחד שזה מישהו שאוהבים בצד השני.
טוב זה לא כזה תענוג לשמוע את הצלצול אבל אני נהנתי היום בבוקר.
אור התקשר, הוא סוגר 21 מתחילת השבוע, את זה כבר ידעתי.
מה שלא ידעתי זה שהוא רוצה שנפגש כשהוא ייצא.
הוא רוצה שנפגש אחרי סדר פסח. יום אחרי, או משהו כזה.
ככה הבנתי לפחות.
מזמן לא ראיתי אותו.
למען האמת, כבר חודשיים, כן, כמעט חודשיים שלא ראיתי אותו.
ואני מתגעגעת אליו, למגע שלו, לריח שלו.
אני עדיין זוכרת את הריח שלו, ריח ממכר.
הוא אומר לי שהוא מתגעגע, אני אומרת לו שאני מתגעגעת.
כי אנחנו באמת מתגעגעים אחד לשני.
לפני חודש למשל, התגעגענו, אבל לא ככה, לפני חודש לא אמרנו את זה, לא ציינו את העובדה הזאת, שאנחנו מתגעגעים.
אנחנו פשוט ידענו, לא היה נשמע נכון להגיד את זה.
אבל עכשיו, עכשיו זה נשמע מאוד נכון להגיד את זה.
כשזה ממש חזק, רגש חזק, וכואב לפעמים.
כי לבכות מגעגוע זה כואב. וזה קורה.
קניתי לו אריה.
נדמה לי שכבר כתבתי את זה פה, אבל בכל זאת, קניתי לו אריה.
[אריה חמוד מאוד]
גם כן חזרתי מהטיול.
היה מעייף, במיוחד שאני ישנה בלילה, ורק שמדליקים את האור אני מתעוררת.
פשר הדלקת האור? הדליקו אותו כי מילאו אחת מהחדר שלנו במשחת שיניים, משום מה אלו היו הבנים של השכבה, הילדותיים, הערסים.
הבנות בחדר צעקו, צרחו, וטרקו דלתות לפני שהאור שמעלי הודלק.
אני התעוררתי לא מהרעש, אני התעוררתי מהאור, האור הזה, הצהוב-לבן בהיר הזה, שלא נעים בעיניים עצומות לרווחה.
היה כיף, היה את יניב (המגניב) ואיריס המדריכים.
יניב נשוי +2, בן 32 בחודש הבא, למרות שהוא נראה רק בסביבות ה25..
איריס, אני לא יודעת, חוץ מזה שהיא ממש כיפית אני לא יודעת...[איכשהו אני משיגה מידע על הגברים, לא הנשים. מה לעשת איתי הא?]
היה את דודו, המאבטח.
בן 22. מחפש חברה, או לפחות סטוץ.
אמנם הוא לא אמר את זה אבל ראו.
הוא התחיל לשאול אותנו על אחיות גדולות.
"והיא יפה?"
"מה אתה מתאר יפה?"
"60-90-60"
"אתה רציני?"
"אני בערך, אפשר לחרוג מהמידות אבל אני רוצה אחת כוסית.."
מבינים? רק לזיון או שתיים או מאה אפילו.
הוא בגדר "מחפש חברה לזיונים ועוד" אבל לא איכפת לי.
הוא בן 22, ונראה משהו כמו 20...
סבבה לו.
היה נחל אל-על. הייתי שם לפני כמה שנים, זה מקום ממש יפה, למרות שהבטיחו לנו שיהיה מקום להכנס למים שם, לא נכנסנו, כי לא היה.
אבל לא נורא.
לא הפסדנו הרבה אבל.
בסוף המסלול הגענו וחיכתה לנו ארוחת צהריים, ישר מהקיבוץ.
ישנו בקיבוץ גדות[כמובן ששכחתי לציין..]
ארוחת צהריים של קיבוץ.
שניצל אורז והפעם פסטה ברוטב עגבניות. נראה טעים- טעם של קקה.
אח"כ הלכנו לתצפית בנטל, ראינו את סוריה, כל כך קרוב אלינו.
אח"כ הלכנו לראות סרט כלשהו, על עוז 77. בכל זאת טיול בית ספר, צריך משהו לימודי שם...
אח"כ הדרך הביתה הייתה ארוכה, כל כך מייגעת.
היה כיף :-)
אני אישית נהנתי.
לא הכי הכי אבל נהנתי.
אני עכשיו מוכרחת[סביל מהמילה מכריח] ע"י אמא ללכת לישון כי יש בצפר מחר.
אה כן, פירסמו את המיקוד לבגרויות. אני צריכה לבדוק מה הורידו.
לפי מה שהבנתי הוריד את מה שלא למדנו כמו שצריך בלשון ואת מה שעדיין לא למדנו, בכלל.
טוב אני הולכת לישון עוד כמה דקות.
לילה טוב, ויום טוב :-)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אבולה