מחשבות על בור ללא תחתית

אני ממשיכה לחשוב על הבחור, כל הזמן.

אנחנו גם די עובדים ביחד, ועובדים די טוב אני חושבת.

יחסי העבודה טובים מאוד, אבל זה כל מה שיש. וזה מעציב אותי. קצת מאוד מעציב אותי.

יש אלבום שלם שהכרתי כשהכרתי אותו, שבכלל לא קשור אליו, אבל כל פעם שאני מקשיבה לו(ואני אוהבת אותו מאוד) אני חושבת על הבחור.

ויש גם את השיר הזה, שמעציב אותי כי הוא גם גורם לי לחשוב עליו.

ועוד 3 שעות אנ יוצאת מהבית לכיוון אילת, למות קצת בחום האילתי שלנו.

אולי השבוע מנוחה הזה יגרום לי להתאפס על עצמי.

ואולי..

אני רוצה..

ישבתי אתמול ורציתי לכתוב פוסט. לפתוח את מה שסוער לי מבפנים.

כתבתי שורה אחת, פתחתי טאב חדש והמשכתי שוטטות סתמית ברשת.

ברחתי.

אני בורחת

מהכל ומכולם.

לא שמים לב, ומי שכן שם לב לא מבין למה. ואני מספקת תירוצי סרק שמתקבלים אצל האחרים כי הם לא יודעים להתמודד איתי.

אני ישנה ועובדת.

אתמול הרגיש לילה פורה וירטואלית כי התכתבתי עם מספר רב של בחורים חברים(במידה, רובם) שהעסיקו אותי ועזרו לי להתעלם יפה מהסערות.

גם היום אני לא אכתוב מה מתחולל בפנים.

אולי כי אני עוד לא יודעת להוציא את זה בלי לקרוס.

בא לי לעשות קצת כיף.

לבלות ולהנות ולא לחשוב יותר מדי.

ועכשיו יש לי גם הוצאה לא מתוכננת בעליל בגלל שנשבר.

איך הכסף הולך ככה בלי שציפיתי..

לכל אחד יש חבר... שמת.

מה, לא?

אתמול במוקד צעקתי על כל לקוח שאיחל לי חג שמח אחרי שניתק.

היום התעוררתי בבוקר, חיכיתי לצפירה, ואחרי ראיתי את הסרט של ג'יימס בונד.

אני לא יודעת להתמודד.

http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=518064