'' להסתכל לעולם בעיניים להבין שהוא גדול ולדעת שהוא קטן. ''
שיגרה שיש עליה יותר דיבורים ממה שמגיע לה, כזו גדולה, כזו שונה, לאן נכנסנו?
כולנו יחד, בכור היתוך מדהים שכזה, גדול במימדיו, משונה בתכליתו.
כל אחד, עם העבר שלו, עם הטיול שלו והחברים שלו והבילויים שלו והמשפחה שלו
וההתרסקויות שלו
והבן זוג שלו
והריבים שלו
כולנו נמצאים באותו מקום.
המקום בו העבר והעתיד נמחקים, נשארים כפנטזיה מתוקה, סופרים את הימים כדי שיעברו אך לא רוצים לגדול.
ליפול לתוך מקום עם 20 אנשים שלמדו בבית ספר אחר, בעיר אחרת, גדלו על משקאות שונים וברים שונים, אוהבים מוזיקה שונה וחוש הומור שונה, לא תמיד מחייכים מאותם דברים, לא חושבים על אותם דברים.
כשכל זה ייגמר, הבניין הזה יהווה אך ורק זיכרון אשר יהפוך למתוק, לאט לאט מספרי הטלפון יימחקו ונלך למסלולים שונים.
זה המקום היחיד, פרט למשפחה, בו לא בחרתי בעצמי את האנשים שאני רוצה סביבי.
לא רוצה לחשוב אם הייתי כולה להתחיל הכל אחרת, המצב הוא כמו שהוא ואני יכולה רק לשפר אותו.
לאן שייקח אותי הגורל - לשם אני יילך. מנסה לזכור שבסופו של דבר הכל ייגמר.
.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
