חמודונצ’יק

 היום נארח בבלוג שלי 2 ילדים חמודים: ירון ונועה.

"שלום לכם ילדים מקסימים! בני כמה אתם?"

ירון:"9".

נועה: "9".

"אה, אתם באותו גיל. אתם גם מאותה כיתה?"

"כן"

"אתם משחקים אחד עם השני בהפסקות?"

"כן"

"איזה משחק?"

"כדורגל, תופסת, מחבואים."

"אתם אוהבים זה את זו?"

"כן" הם מסמיקים. איזה חמודים.

"קיימתם כבר יחסי מין?"

"מה זה?" הם מסתכלים עלי במבוכה.

"לא יודעים? הנה, אני אסביר לכם: ......."

מה לא עושים בשביל עוד רייטינג??

צילומים של הבנות מתקלחות בכפר המודחים – יש.

צילומים חושפניים של בחור שהצטלם בעירום – יש.

בחירה מי היא "התחת של המדינה" – יש.

הורדות לסלולרי של "בקטעים שלא יכלנו להראות-מצונזר" – יש.

למה פשוט שלא נקרא לתוכנית במקום "הישרדות איי הפיליפינים"- "התפשטות באיי הפיליפינים"?

בואו נתאר לילדים התמימים(יש עוד כאלה?) את סוד ביאתו של התינוק לעולם, אבל הפעם בלי 'השקר הגס' על חסידה שמביאה תינוק קטן עם חיתול, אלא פשוט נוותר על 'השקר' ונישאר רק עם הגס והגסויות ונתאר בפרטי פרטים (כמובן יחד עם אזהרה לשימוש באמצעי מניעה) איך באמת נוצר התינוק החדש והחמוד!

"באיזה גיל קיימתם יחסי מין בפעם הראשונה"?

מדוע מכל השאלות בעולם שיכלו להישאל, נבחרה דווקא שאלה כזאת?

חסרות שאלות?

במחשבה של רגע, לא יכלו לשאול:

"איזה טסט(בנהיגה) עברתם"?

"כמה מכות וחבלות קיבלתם מתחילת המשחק?"

"כמה פעמים נסעתם לחו"ל"?....

ערוץ 10,

תתעלמו מהעובדה שהרבה מהצופים בתוכנית הם ילדים מתחת לגיל תיכון או צבא....

תתעלמו מהעובדה ששאלה כזאת היא חצופה ולא ברוח הצניעות , לא בשביל חרדים אלא עבור כל אדם שיודע צניעות מהי....

תתעלמו מהעובדה ששאלה כזאת מעוררת בילדים התמימים מחשבה ש"מי שעושה את זה כמה שיותר מוקדם-יוצא גבר(או אישה), ומי שממתין הוא סתם נקבה..."....

יאללה, תדרסו אותנו הצופים ותפגעו בנו אנשים שרוצים וחשובה להם  דרך הצניעות והמוסר, כי אתם חושבים ששאלה כזאת מטופשת, חצופה וחסרת ערכים תביא לכם עוד רייטרינג...

נכון שהתוכנית בפני עצמה היא לא הכי צנועה... כל בגדי הים והגוף החשוף... אבל יש גבול!! לא צריך להזכיר שאלה כזאת בתוכנית טלוויזיה, תהא תוכנית חסרת צניעות שתהא-את זה לא שואלים!!

ולא רק זה.

למסקנה מכל הגיחוכים והצחוק מטלכו "הנמושה" שרק בגיל 23 ידע מהו המעשה שמגדירו כ'גבר' ועד גיל זה נחשב כחנון חסר כריזמה ובלתי מוצלח, לעומת המבטים הנפעמים והמעריצים מול ההצהרה הכתובה של אותה גבריות שהתגלתה כבר מגילאים 15 וחצי, 16 וכו', ניתן לומר בוודאות עצובה שמי שחושב על כבודה האמיתי של האשה והרצון להחשף לדבר כל כך אינטימי ומקשר רק עם אישה אחת, האישה שלו – הוא סתם חנון מכוער מלא זיפים!

וכל שאר החבר'ה ה"קולים" שידעו כמה וכמה נשים עוד טרם התחתנו, וכשיתחתנו ויהיו עם 'האחת' הם יחשבו על 'הראשונה' ו'השניה' ו'השלישית' וישוו ביניהן, ואולי יתאכזבו ויחליטו שזה לא זה – הם הדמויות שראויות להערצה ויהוו מודל לחיקוי לכל צעירי הצאן!...

ערוץ 10,

אתם לא רואים את ריבוי מקרי הגירושין בארצנו?

אתם לא רואים את דמעתם של הילדים ששואלים "איפה אבא" ו"איפה אמא"?

מתוך התוכנית האחרונה מאוד ברור לילד באיזה צד כדאי להיות כדי להיות נערץ, דבר שעם השנים יתברר שאולי גרם לו ולילדיו שנותרו בלי הורים ביחד, את הסבל המיותר הזה.

לקיים יחסים אינטימיים רק עם האישה שלך – זה המסר שצריך לעבור לנו ולילדינו.

מתוך כבוד!

מתוך התחשבות!

מתוך רצון להשאר נאמן רק לאישה אחת ולאיש אחד!

מתוך רצון לא להגיע למצב שחושבים על כל הנשים שהיו בעבר!

האישה שלך היא האחת, הגבר שלך הוא האחד!

קמתי בבוקר מוקדם לקול נחירותיו של שי.

גם של טל.

ושל חנוך.

ריקי וליאורה אף פעם לא נוחרות, אולי זה בגלל שבלילה כל אחת מהן מנסה לחנוק את השניה בתחיבת פריט לבוש לתוך הפה, שמחליש את קולות הנחירה. אני בעד ליאורה, היא הגורו שלי.

ישבתי על שפת החול הרך מסתכלת על הזריחה המדהימה של השמש ושל חיי.

הרגשתי טפיחה על כתפי, חייכתי עוד טרם הפנתי את מבטי. הרבה פעמים כך חנוך ניגש אלי, נותן לי טפיחה קטנה, מתיישב לידי ומעלים יחד זכרונות מהארץ.

אמרתי בוקר טוב לבבי אבל הפעם, זה לא היה חנוך. זה לא היה אף אחד מהחבר'ה.

הסתכלתי לכל הצדדים-אף אחד.

הסתכלתי למעלה-והבנתי. חייכתי.

זו היתה סתם ציפור גדולה שעשתה עלי את צרכיה.

"בוקר טוב לך ציפור שיר!" אמרתי בנעימות.

חנוך הגיע.

טרם הספקתי להזהיר אותו הוא טפח על כתפי.

אחרי כמה דקות של מבוכה וכעס, שטיפת היד ואיחולי מוות לכל ציפורי השיר(חלילה!) חזרנו לדבר כרגיל על הגעגועים לארץ.

ליאורה קמה. היא היתה קצת כחולה מהמחנק הלילי, אבל סך הכל נראתה בסדר.

היא וידאה שהבגד שלה מונח היטב ובזוית הנכונה בגרונה של ריקי, ולאחר שנחה דעתה הצטרפה אלינו.

"תגידו, אתם יודעים מי החלאה שהצביע לי במועצה האחרונה, חוץ מריקי?"

"לא אני" אמר חנוך בעודו מנסה לפצח אגוז קוקוס עקשן.

"לא אני" אמרתי בעודי מנסה לעודד את חנוך ("יופי חנוך, עוד מעט! כן ככה, כל הכבוד!")

"זה הייתי אני!!"....

שקט.

בהלה.

תדמיינו את השריף בא לעיירה.

תדמיינו את הבוס מגיע לועידה של פיטורי עובדים.

תשרקו את המנגינה של "הטוב הרע והמכוער".

זה היה שי.

"אני אישה!!!" צעקה ליאורה.

"אני חזקה ויכולה לעשות הכל!!" המשיכה.

הסתכלנו עליה כולנו קצת בהלם.

"אה, סליחה" לחשה ליאורה "הייתי אמורה לומר את זה לעצמי בלב."

"למה הצבעת נגדי?"

"ככה"

"מה זה ככה? ככה זאת לא תשובה!"

"בשבילי זאת כן תשובה" חייך שי. "אגב חנוך, אתה מועמד להדחה הבאה!מועמד וודאי!"

חנוך כמעט בלע הקוקוס עם הקליפה.

"גם את הדס!" המשיך שי, "ודאית! וגם אתה טל!"

טל הפסיק לנחור.

שי הסתכל לכיוון ריקי, לא בטוח אם תקום בכלל. ליתר ביטחון צעק עם לעברה: "ריקי,את הבאה בתור!".

כולנו התחלנו לחשוש.

מה נעשה?

עצמתי עיניי והבעתי משאלה-הלוואי והאיחוד יגיע מהר.

לפעמים חלומות מתגשמים.

*בבקשה אשמח לתגובות!*