RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
נקודה למחשבה, אשמח לתגובות (:
 אנסטסיה מתחתנת! 
אה,סליחה...היתה אמורה להתחתן.
אני לא רוצה להכנס כרגע לשאלה האם זה היה מעשה נכון לבוא להישרדות,על חשבון עיכוב החתונה(אגב,מישהו יודע אם היא כבר התחתנה?),אלו היו השיקולים של אנסטסיה וטל. מה אנחנו היינו עושים? נעזוב את זה כרגע
מה שעניינה אותי זאת התגובה של שאר חברי השבט ליום הגדול של אנסטסיה.
אמרתי תגובה?התכוונתי לחוסר תגובה...
לא ראיתי על אף אחד שמחה בפנים!
לא ראיתי איחולים אמיתיים!
לא ראיתי השתתפות!
לא ראיתי מסיבה!
ואני שואל את עצמי, מה קורה פה?? אף אחד לא יכול לעשות קצת שמח,ולחגוג אפילו במעט את יום החתונה שהיה אמור להיות???
אפשר להסביר זאת במספר טענות,אך כולן נשללות די מהר.
אנסטסיה הזכירה את החתונה-בלי השתתפות אמיתית.
החבר`ה היו עייפים ורעבים- אבל קצת לחגוג זה קשה? לעשות לה איזה כתר או חופה קטנה אי אפשר?
אנסטסיה לא התחברה עם כולם-אולי, אבל זוהי לא סיבה להתעלם ממאורע כה חשוב.
לא הראו לנו את הכל בצילומים,הרי הכל ערוך- נכון,אבל כזאת מסיבה אם היתה,בטוח היו מראים!
נראה לי שיש סיבה אמיתית אחת(!!) לחוסר הפירגון,ההתלהבות והמסיבה-
כיום, החברה לא רואה שום צורך להתחתן מוקדם. נהפוך הוא.
תחיה, תבלה, אל תהיה ``סגור`` עם אדם אחר, עבודה מבוססת ורק אז חתונה, לא רוצים אחריות על אישה/בעל וילדים... הרבה סיבות למה לא להתחתן מוקדם.
ומוקדם,אני לא מתכוון 20. אני מתכוון גילאים 23-25!!
נטע לי -בת 27
אפרת- 27
עידן- 28
איגור -28
(ואנסטסיה- בת 24.)
למה הם מחכים??
אני חושב שבעצם בחוסר תגובתם, הם סימלו משהו לגבי הרעיון המאוד שלילי לדעתי בחברה שלנו, והוא- להתחתן רק בסביבות גיל ה30 ואולי אפילו יותר.
הם לא ראו צורך לחגוג, כי לדעתם אין סיבה לחגוג!!
חתונה עכשיו, בגיל 27 וחצי(ממוצע הגילאים של החברים)???למה??? תחיי, תהני, למה להתחתן עכשיו?...
זוהי נקודה מאוד חשובה שצריך לתת את הלב עליה!
צריך לחשוב עליה ולדבר עליה בבתי הספר:
לתפוס אחריות אישית!
לא לברוח מחתונה!
לא לברוח ממחוייבות אישית!
לתפוס שחתונה זה לא עול אלא כיף.כיף שלעיתים קשה,אבל כיף ביחד!
להבין שלא צריכים להיות עשירים לפני שמתחתנים!אפשר להסתדר גם עם משכנתא,השכרה וכו`!
חתונה זו שמחה, שבונים בית משותף ביחד, איך שהזוג רוצה!
ועוד ועוד ועוד...
עד כאן. חתונה-זה כיף, אושר, שמחה, שותפות, וכו`!!   
ואולי דווקא התפיסה הזאת שסימלו לדעתי החבר`ה מהישרדות, קח ת`זמן,תחיה -זוהי אחת הסיבות העיקריות למקרי הגירושין הרבים לצערי במדינת ישראל...
אכן נקודה למחשבה...
כתבתי הרבה, ואשמח לשמוע חוות דעתכם בנושא
חמודונצ`יק
| |
 "עלילות גל וסבתא הינדה" - פרק שני
תקציר הפרק הקודם:
גל בן ה-9 וסבתא הינדה חשדו ברב המקומי של העיירה ``סוף על הקטינו`` שהוא בעצם בן לאדן. לאחר התפילה הם הוזמנו לביתו לארוחת ערב.
פרק שני
הלכנו בחשש אחרי בן לאדן-``הרב``, לכיוון ביתו. הוא שאל אותנו בחביבות היכן אנחנו מתגוררים ומאיזו ארץ הגענו. סבתא תקעה בי מרפק,ורמזה לי לשתוק.
``כבוד הרב`` היא התחילה לומר ``אגרטל צומח בסירת מפרש,יעלה השחר בפינות...``
``אוי לא`` אמרתי לעצמי... כשסבתא נלחצת היא תמיד שוכחת מה היא רוצה לומר והיא מתחילה לומר שטויות לא קשורות.
סבתא התחילה להשתעל וניצלתי את הרגע.
``כבוד הרב`` התחלתי לשקר תוך שילוב השפה הסינית,האנגלית והאידיש ``אנחנו תושבי שוויץ. אנחנו אנשי שלום שלא מתערבים בשום מלחמה, בעיקר לא במלחמות של ארה``ב נגד אנשי הטרור הערביים...`` ראיתי שבן לאדן ``הרב`` מביט בי בחוסר נוחות ,תיקנתי ישר- ``אנשי הטרור הערביים המתוקים מדבש ונופת צופים,שהלוואי וינצחו את האמרי...`` בן לאדן ``הרב`` היסה אותי וביקש שלא אדבר על פוליטיקה.
עוד רמז מפליל להיותו בן לאדן!לא יודע איך זה רומז,אבל צברתי הוכחות.
הגענו בסופו של דבר לבית בן לאדן,וכבר מרחוק הרחנו את ריחו מעורר התאבון של הרעל שבוודאי הם רוקחים לנו עכשיו.
בן לאדן התיישב בראש השולחן,אשתו הגיע אלינו בחיוך(כנראה מזוייף) והציעה לנו תה עד שנתחיל את האוכל. סבתא לבנה כולה רק הצליחה לשלוף מתיקה כדור נגד דום לב,ואני סרבתי באדיבות אך בעקשנות לשתות את הרעל. לאחר שבן לאדן החל להעלב,החלטתי לשדרג את מצוות ``כיבוד הורים``,להדר בה ולכבד את סבתי שתחיה בכוס התה המורעלת .
``הנה סבתא יקרה,קחי את הכדור יחד עם כוס התה הריחני והטעים הזה`` החלקתי בלשוני.
האמת שלא הייתי בטוח עוד כמה זמן סבתא תחזיק מעמד.
הבחנתי בזוית עיני בבנו של בן לאדן,עלם חמודות קטן בן 4 והחלטתי לעשות מעשה.זינקתי לכיוון כוס התה,חטפתי אותה מידיה של האשה ההמומה , הצמדתי הכוס לפיו של הילד והכרחתי אותו לשתות את התה!! הילד נאבק על חייו,הוא ניסה לפלוט את התה ולהשפריץ אותו על עיניי כדי לגרום לי להיות עיוור,אך אני גברתי עליו.
הילד החל להשתנק ולהחנק.
``ידעתי!`` צעקתי. ``סבתא,תתקשרי למשטרה!``
סבתא ישר זינקה אל הטלפון וחייגה כמדומני לאמבולנס. היא בקושי יכלה לנשום מרוב לחץ וכדורים.
אני שלפתי את המצלמה מכיסי ותיעדתי את כל הנעשה:
הבן הנחנק
הרב בן לאדן ההמום
האמא שנשכבה על הרצפה
וסבתא שדיברה עם האמבולס וסיפרה לו על ציפורים נודדות וכלבי ים שרועדים מקור, מרוב לחץ.
הוצאתי גם את עיפרון השפיצים מהכיס האחר ואיימתי על כולם לא לזוז.
``תכף המשטרה תבוא,תאסור אתכם, וסבתא ואני נזכה בעשרה מיליון השקלים שמגיעים לנו על שתפסנו אותך בן לאדן!`` סיננתי בשיניים חרוקות.
נראה שהרב הבין עם מי יש לו עסק.
הוא ניגש לבנו,עזר לו להוציא את כל התה מפיו גרונו וריאותיו ואמר לי:
``ידידי הקטן והמלומד. התה לא היה מורעל, פשוט בני הקטן לא שותה בלי לברך קודם...``
הסתכלתי בו בחוסר אמון.
הרב לקח את התה והחל לברך: ``ברוך אתה...``ושתה את כל התה. לא קרה לו כלום.
הבנתי שאולי קצת טעיתי. קצת הרבה.
לאחר שיישבנו את ההדורים,אכלנו ארוחת ערב משביעה וטעימה ושיחקנו דוקים וחמש אבנים, נפרדנו מהרב ומבני ביתו תוך התנצלויות ולקיחת אוכל מכל הבא ליד.
המשכנו לעיירה הבאה לחפש את בו לאדן,הפרס של ה10 מיליון קרא לנו משם...
המשך בפרק הבא
חמודונצ`יק
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: