מחשבות על החיים ושטויות אחרות

שלום לכולם,היום אני רוצה לספר לכם קצת על אהבה

בוא נתחיל במישפט הידוע:"עדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב בכלל"

אוקי ,אני מסכים ולא מסכים עם המישפט הזה ואני יסביר:

מצד אחד אם אתה לא אוהב אתה לא מרגיש את הכאב והשיברון לב של שאריות האהבה,אני תמיד ניזכר בבחורה עיוורת שהיתקשרה לרדיו

ואמרה שמפריע לה שאנשים חונים על מידרכה כי בתור עיוורת זה נחשב למיכשולים מעצבנים,בכל מקרא השיחה שלהם גלשה

והקריינים שאלו אותה אם זה לא מציק לה שהיא עיוורת ,ובכן היא אמרה שלא כי היא נולדה כך והיא לא יודעת מה זה "ליראות"

אני חושב לעצמי ואומר אם עכשיו אני יהפוך לעיוור,זה יהרוס את העולם שלי אני אשבר ואשנא כל דבר

ואולי גם אתאבד מהיאוש ,כי אני יודע מה אני מפסיד

לעומת זאת מי שנולד עיוור לא יודע מה הוא מפסיד, בישבילו החיים זה אוסף של צלילים ריחות ומגע והוא מאושר מהחיים שלו

ומהבורות של אי הידיעה.

אותו דבר זה האהבה (כמובן שלא באותו מימדים),ואני מדבר איתכם על אהבה אמיתית לא סתם זיון או סטוץ

או אפילו בחורה שיצאתם והיה "נוח" להיות איתה אז חשבתם שאהבתם אותה

מי שאהב אהבת אמת ואיבד אותה ,ליבו נישבר לרסיסים ,זה סיוט לחזור לחיים ולימצא שכל החברים כבר עזבו אותך כי אתה היית כל כך שקוע בחברה שלך ששכחת אותם ממזמן,ולהתחיל וליבנות את החיים מחדש (מבחינת האהבה)

והכי כואב זה לראות את החברה שכל כך אהבת יוצאת עם מישהוא אחר ,זה ממש הורס אותך.

ושוב מי שאף פעם לא חווה את האהבה ה"אמיתית" ולא יודע מה זה ,בשבילו החיים זה אוסף של חברים ,מסיבות וסטוצים

וגם הוא נהנה מהבורות של אי הידיעה.

מצד שני כשיש אהבה זה משהוא מדהים אתה מרגיש עיקצוצים בכל הגוף ,כשאתה רואה אתה החברה שלך כולך מאושר ומרגיש שלם ושליו

פשוט הכל מדהים ופיתאום לשבת בבית וליראות סרט ביחד זאת חוויה בלתי נישכחת, זאת הנאה רצופה

וכל הכיף שגרמו לך החברים ,יציאות ,סטוצים  מיתגמדים לעומת התחושה שהחברה שלך נותנת שהיא איתך (והכל רק מלראות סרט בבית)

ובכן אני לא יודע מה להגיד לכם, לאהוב? או לא לאהוב? זאת השאלה

שכל אחד יבחר בדרכו ,אבל רק דבר אחד תהיו שלמים עם תוצאות המעשים שלכם

ותדעו שבאהבה (בניגוד לחוסר הראיה) תמיד אפשר לימצא אהבה אחרת ,מישהיא שתיסחוף אותכם ותיגרום לכם להרגיש כאילו אתם מרכז העולם (וההפך)

וכן אני יודע שקצת הגזמתי עם הקטע של הבחורה העיוורת אבל מי שהרגיש את הכאב של אובדן האהבה יבין על מה אני מדבר,ועל הכאב והבדידות העצומים שמרגישים אח"כ.

אני לפחות הרגשתי את הטוב שבאהבה את המדהים שבאהבה ואת הרע שבאהבה והגרוע שבהאהבה

ואם היו שואלים אותי הייתי חוזר על זה שוב...ושוב זה היה מדהים כל התקופה שאהבנו ,והיה גרוע התקופה שאחרי

אבל עכשיו אחרי שהיתאוששתי (טיפה) אני יכול להגיד "עדיף לאהוב ולאבד מאשר לא לאהוב בכלל" אבל כמובן אני משוחד.....

בהתחלה לא היתכוונתי ליכתוב על זה ,אלה על נושא אחר לגמריי אבל זה מה שיצא קצת קטע לא מובן אפילו בישבילי

אבל שוב...זה מה שיצא ...