החברים הישנים שלי

היא אומרת לך ״מאמי בוא ניסע״. אתה לוקח את המפתחות ונוסע, מציית. 

רוקדים עירומים בחולות של יפו העתיקה. 

אמצע ינואר, סקס בתוך הים והגשם מטפטף עליכם, והים שחור. ולא רואים דבר רק מרגישים את חום הגוף. 

והכל צעיר ויפה ותמים וטהור. ואתם מאמינים אחד לשני לכל מילה. מתקשר בבוקר לשמוע את הקול שלה, בשניה שהיא פוקחת את העיניים. ואתה שואל אותה מאמי איך ישנת, כמה פעמים נשמת בלילה. והכל מעניין, הכל חדש, הכל מרגש. 

עומדים באמצע שום מקום, בלי לדעת איך ולמה הגענו דווקא לכאן. 

לא שואלים שאלות שאין עליהן תשובה. 

היא מחייכת ואתה מתפוצץ מבפנים. אתה משתטה והיא צוחקת. 

נופלים על האדמה ומשתתקים. 

בוקר, שמש של יום שבת, יוצאים לטיול בטבע. בקבוק וויסקי, קרח וקולה. היא מבקשת ממך לשתות ואתה מסכים.

״כשאת איתי הכל מותר לך״. שותים ומאבדים את הראש, ואתה נשאר שפוי כדי לשמור עליה. אתה אומר לה ״בואי״ והיא הולכת אחרייך, בעיניים עצומות. עומדים בתוך היער, מסתכלים מלמעלה אל תוך הכביש. והיא חצי שם וחצי לא, העיניים שלה מבריקות. ״תעמדי ותצעקי״ אתה אומר לה, ״תוציאי את הכאב החוצה, זה משחרר.״ היא מחכה שתתחיל, ואתה עומד וצועק וצועק וצועק. ומחבק אותה חזק יותר. והיא נאלמת בין הידיים שלך. והיא אפילו לא צריכה לצעוק. כי טוב לה עכשיו. טוב לה איתך. ״ אני אוהבת אותך ״ היא לוחשת, והלב שלך מתפוצץ. אני רוצה לחיות איתך, לנשום איתך, לשכב איתך. והעיניים שלך נוצצות, אתה רוטט. 

חוזרים למכונית, אתה נוהג, היא מאחורה, מתקרבת ומצמידה אליך את הראש, אתה מלטף אותה. ואתה אפילו כבר לא צריך לצעוק.. כי טוב לך עכשיו, טוב לך איתה.