רע לי. בלי סיבה. סתם רע לי.
למרות שבזמן האחרון ממש טוב.
לחפור בבלוג כמו שהיה כבר לא ילך,
אני פשוט לא מסוגלת לספר על רגשות כשאנשים שאני מכירה נמצאים פה.
"אמרת שאני מסוכן וחולה
שנמאס לך לסבול אחריי
יש אלף סיבות למה רע לך עם זה
רק אחת למה רע בלעדיי
היו פעמים שהגעת לבקר
ומצאת אותי מת בחדרי
שחכת רגעים שהגזמתי יותר
אך את אלה ודאי תזכרי
לא הפעם
הייתי רחוק
ועכשיו זה קרוב
למקום בו יהיה לך
הרבה יותר טוב
שאם פעם תחליטי לחזור
לא תהיה לך סיבה לעזוב
בסוף רק פגעתי במי שאהבתי
ובך מכולם במיוחד
אמרתי מילים גם כשלא התכוונתי
שרק לא להיות שוב לבד
הלכתי תמיד על הקו העדין
בין עיוור לרצון לא לראות
את מה שהלב לא יכול להבין
לא יוכלו להסביר גם דמעות
כי הייתי רחוק
ועכשיו זה קרוב
למקום בו יהיה לך
הרבה יותר טוב
שאם פעם תחליטי לחזור
לא תהיה לך סיבה לעזוב
וככה כל בוקר אני נעמד מחכה לך מחוץ לחלון
אולי את תבואי אולי יום אחד
את תסכימי אפילו לישון
יש פה גינה וגם עץ מיוחד
שחרטתי עליו חץ עם לב
ושני משפטים:
"טוב לבד"
ו- "מוות למי שעוזב"
הייתי רחוק
ועכשיו זה קרוב
למקום בו יהיה לך
הרבה יותר טוב
שאם פעם תחליטי לחזור
לא תהיה לך סיבה לעזוב"
זה כזה שיר לונה פארק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אנשהו