בזמן האחרון החברים שלי נמצאים בישרא בלוג הרבה.

מישהו פרץ לילדת הפנקייק לבלוג, היא קיבלה המון נאצות, החבר שלה הגיב לה והיא הייתה בטוחה שזה הפורץ ולא הוא.

וכמובן, כיאה לפרינסס קטנה וייצוגית ביותר, היא עשתה מזה המון רעש, מה שגרם להרבה כניסות חדשות מצד החברים, והילדים מהכיתה ואולי גם מהשכבה.

הנה עובדה חביבה: מהבלוג של ילדת הפנקייק אפשר להגיע בקלות לבלוג-הסגור-ולא-מחוק של שקסי.

הנה עובדה הרבה פחות חביבה: אני, בכבודי ובעצמי, הגבתי לשקסי לא מעט מהמשתמש.

מה שאומר, שמהבלוג של שקסי לבלוג הזה אפשר להגיע בפחות מקליק.

ואם קרה שיש אנשים שלא התעניינו בבלוגו של ילד הפלא מהכיתה המקבילה, הרי הוא עצמו יודע ובטח סיפר לכמה אנשים, כך גם ההיפי שקיבל לינק כשכתבתי עליו פוסט, לא מזמן גם סלאש אמר בכנות מוחצת שהוא מצא את הבלוג, ואני בטוחה שיש עוד הרבה שפשוט לא אומרים.

אם אתם קוראים פה, רק שתדעו,

שאין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה.

אני יכולה לבקש, אבל הנה, אני מבקשת: בבקשה אל תקראו בבלוג שלי.

זה עבד על מישהו? לא? ככה חשבתי.

אבל מה שכן, אני יכולה להזהיר אתכם.

אני יכולה להזהיר אתכם שאם אתם יודעים שתעלבו לראות מה אני חושבת עליכם אחרי ריב, אל תקראו פה.

שאם אתם יודעים שיציק לכם אם תראו שאני נעלבת בשקט מדברים קטנים שאמרתם לא בכוונה לפגוע, אל תקראו פה.

שאם אתם יודעים שתרכלו על כמה שאני צומי, על דברים שנאמרו ועל קטעים שנכתבו בבלוג הזה, אל תקראו פה.

והכי חשוב, אם אתם בטוחים במיליון אחוז שכל מה שכתבתי בסעיפים הקודמים לא ייקרה, אבל אתם יודעים שאתם הולכים לדבר איתי על קטע זה או אחר שכתבתי בבלוג, אל תקראו פה.

מקווה שהבהרתי את דעתי בנושא הזה,

Dumb