 כינוי:
אנשהו מין: נקבה פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
קורט
5 באפריל.
התאריך קצת קשה לי.
לפני 15 שנה בדיוק, ב-5 לאפריל 1994,
מת קורט דונלד קוביין, סולן, גיטריסט ומקים להקת נירוונה.
לפי מה שאומרים, הוא שם קץ לחייו, ירה בעצמו, אבל השמועות מספרות שאשתו, קורטני לאב, גרמה להרצחו בדרך זו או אחרת.
אני לא אנסה לחפש את האמת, הסיפור נחרש מכאן ומכאן ואני לא חושבת שזה משנה כרגע - קורט איננו.
קורט קוביין בשבילי הוא אחד מהאנשים שהכי משפיעים עליי בכל מה שאני עושה,
הוא עבר המון קשיים, חלקם אני בקושי יכולה לדמיין עכשיו, אבל הוא עבר אותם.
הוא היה מוזיקאי מדהים, והמילים והלחנים של השירים שלו באו באמת ממנו,
לא כמו מוזיקאים אחרים למיניהם, כיום במיוחד, שכותבים בשביל שיהיה להם עוד להיט לשלוח לרדיו.
ובאמת, על השיר המפורסם ביותר שלו ושל הלהקה, Smells Like Teen Spirit,
אמר קורט שהוא מתבייש בו, בעיקר בגלל העובדה שבלי כוונה הוא כלל בשם השיר
שם של חברת בשמים כלשהי.
הוא כתב מזוויות ראייה שונות, דבר שגורם לי להתחבר לשירים שלו תמיד, כשעצוב או כשמח.
אני לא אגיד שהיו בו רק ייתרונות, היו סמים והיו מחלות נפש, היו גם דברים
קשים כמובן, אבל בשבילי זה רק מה שהופך את האגדה שלי, את המושא לחיקוי הכי
גדול שלי, לבן אדם אמיתי, או למשהו שהיה פעם אמיתי.
אומרים לי שזה טיפשי, שהמודל לחיקוי שלי צריך להיות מישהו שעשה משהו בחיים שלו, משהו גדול,
מישהו שלא היו לו הפרעות נפשיות על ימין ועל שמאל ושלא לקח סמים או התאבד בגלל פרסום.
ואני? אני חושבת שקורט עשה משהו מיוחד.
כי ללמוד להיות פיזיקאי גדול או לשנן חוקים משפטיים כל אחד יכול,
אבל לכתוב ולעשות מוזיקה, מוזיקה שעושה יותר מלהכנס למיינסטרים בצעדי ענק,
מוזיקה שנוגעת במוזיקאי וגם במאזינים,
לדעתי זה הישג גדול יותר מאשר לגלות תפוחים נופלים וכדורים עגולים.
שלא נדבר על העובדה שברגע שהוא קיבל פרסום ברמה שכל כריסטינה אגילרה מתחילה הייתה מתה אליה,
הוא סירב ככל שיכל ובסוף ברח בדרך הכי פשוטה שהוא הכיר.
כשקורט קוביין מת, אני לא בטוחה שבכלל הייתי בתכנון,
ועצוב לי שאני בחיים לא אוכל להיות בהופעה של נירוונה.
אבל אני חושבת שהוא עשה את הדבר הנכון.
הוא כתב את השיר, הוא התאמן עליו, והופיע איתו.
ובסוף, כמו שכולם חייבים, הוא ירד מהבמה כמו גדול, כאגדה.
קורט דולנד קוביין, מוזיקאי גדול, כותב ומלחין,
קורט דולנד קוביין - האדם והאגדה.
ולמעוניינים - מכתב ההתאבדות של קורט קוביין.
Ms. Dumb
דרך אגב - אני יודעת שזה מוזר שאני כותבת פוסטים בהפרשים של רק כמה ימים,
ואני יודעת שבעמוד הראשי יש פוסט על קוביין,
אבל כתבתי את זה יותר בשבילי, לנקות קצת את הראש,
ובעיקר להנציח בדרך כלשהי את היום הזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
