אני חושב שעם איך שזה נמשך ככה,אני אמשיך את הפרויקט שזרמשוקה התחיל,ואתן לפוסטים שלי את שמות הפרקים הנותרים של בבילון.
שי אמר שזה היה צפוי,אבל אני ושי חולקים מוח
אני מניח שזה לא יפתיע את זרמשוקה ואת שאר חברי השישיה גם כן.
הסיבה למה בחרתי את השם פרק הזה,או יותר נכון,את שם הסרט\פיילוט של שעה וחצי הזה.זה העובדה שהשבוע שעבר והשבוע שיהיה הוא בסימן "מקדים"
יום שלישי,יש לי מסדר עם מפקד בסיס,אני על שלב סיום הלימודים לשנה הזאת,ובדיוק עברנו מגורים,אז המפקדים רוצים לשנות דברים,אז החליטו שצריך לצבוע את המגורים הישנים ואת החדשים,בדרך,לצבוע גם את הגזרה השבועית שצריך לנקות.
אי לכך ובהתאם לזאת,ביום שלישי העבירו אותנו מגורים ונתנו לנו צבעי קיר,צבעי שמן בשביל הפאנלים על הקירות,וכו' וכו',ונתנו לנו לצבוע.
אז ביום שלישי,צבעתי על אזרחי,הידים,הרגלים והביגוד שלי מאותו יום נראו כמו שואה קטנה,שזה כלום לעומת מה שהיה ביום רביעי,
בנוסף,ביום שלישי היה מסדר על המגורים,מה שהוביל לתוצאה העגומה של חוסר רצון מצד המדריכים שלי,שהכריחו אותנו לצבוע עוד,אבל ביום רביעי,שאז החלטתי ללכת על הדרך הנוחה יותר,ולהיות במדי ב',אני לא חושב שאני אלבש יותר את מדי הב' שלי בחיים,אם האזרחי שלי היה נראה כמו שואה קטנה כי פחדתי ללכלך אותו, במדי הב' שלי השתמשי כפלטת צבע,או אלוהים יודע מה עוד,אני כן יודע שהם כבר לא בצבע ירוק.
אז ביום שלישי היה מסדר מקדים,למסדר שהיה ביום רביעי,שהיה מקדים למסדר עם מפקד הג"ף שלי שהיה ביום חמישי,שהוא היה מסדר מקדים למסדר ביום ראשון עם מפקד בית ספר,שיהיה מסדר מקדים למסדר ביום שני עם רס"ר בסיס,שהוא מסדר מקדים למסדר ביום שלישי עם מפקד בסיס.שבוע הבא הולך להיות שמח.
באחד מימי השבוע המוקדמים,כשהייתי צעיר וחסר צבע על הבגדים,ובמגורים הישנים והקרירים שלי,אירעה תאונה קטנה,של דריכה על הרגל הפגועה שלי כשהיא לא בנעל צבאית,הדבר הגיעה בתזמון מושלם כי בדיוק עד 10 דקות לפני זה,אני הייתי בריב של שעה עם אמא,על הזמן של הניתוח,אני רציתי לגרום לו להיות מאוחר והיא רצתה להקדים את זה.
אחרי התקרית הזאת החלטתי שאני לא רוצה "רגל פיצה" מו שאחד השותפים מגדיר את זה,ודרשתי להקדים את זה ככל היותר.
נגיד,יומים לפני שאני מסיים ללמוד,בסופו של דבר נקבע תאריך
שריינו לעצמך ביומנים גבירותיי ורבותיי,ה10.7.06 בתקוה,היום שבו השואה שיש לי ברגל תיגמר,אני צריך לבדוק את הארכיון,אבל אני מאמין שזה בערך יום השנה לניתוח הקודם,שזה מידע חינני,אבל כואב.
תוצאות הניתוח הזה יהיו השבתה מוחלט לבית לשבוע לפחות,ואז עוד הרבה זמן בסנדלים,שזה אידאלי,כי זה קיץ,ואז הרגל שלי לא תיראה כמו שואה,ויהיה אפשר להראות אותה לעולם.
הפאשלה הגדולה היא,שאני אפספס את כל יכולות העבודה שלי ביולי,והיה לי הרבה כאלו,כאילו,הייתי אמור לעשות כל כך הרבה כסף בחופש הזה והתוכניות האלו הולכות להתבטל,אבל נמאס לי,נמאס לי כל כך מהכאבים הבלתי פוסקים ברגל,על העובדה שאפילו ללבוש גרביים זה כואב,שלא לדבר על נעליים.
אתמול,יום חמישי,הלכתי לראות תערוכת סיום של מגמת אומנות של מקווה ישראל,היה..מרענן.
בהתחשב בעובדה שכל השבוע הייתי מלא בצבע,אז הימים הטובים רק המשיכו,התגעגעתי לזה,לעובדה שאתה בן יחיד,מוקף בבנות,ולצייר לצייר לצייר עד שהנשמה יוצאת לדף,וזה כל כך טוב
המורה שלהם היה איזה פוץ יהיר ומעצבן,לא כמו אלי,והיה להם איזה בוחן מעיק,והבחינה שלהם בפני עצמה נראתה מעיקה שכזאת,אני מדבר עם בנות המגמה ואני נזכר בשיחות טרום בגרות שהיו אצלנו,פתאום עולים זכרונות מהתקופה שלפני הבגרות,מהשיחרור שבהתזות צבע.
אנחנו היינו מה זה הרבה יותר מגניבים,למרות שאם לנו היה מיקום כמו שיש להם,זה היה יכול להיות הרבה יותר מגניב
אבל המקום מגניב,ואפילו אכלתי שיפוד על הדרך,שאם לא הייתי ממהר לאוטובוס הביתה,ולא היו איתי אנשים,אז הייתי נשאר לאכול.
שבוע הבא הולך להיות מעניין,אחרי כל הסיפור עם המסדרים והמפקדים וכל החרא,יש מבחן ב22.
אז כנראה מה שאני הולך לבקש זה לצאת ביום רביעי בלילה,לנסוע לנתב"ג להיפרד סופית מסווט לפני הטיסה,לחזור לבסיס,לעשות את המבחן,ולנסוע למרכז,אם אני אספיק להגיע לטקסיום של לחמנוביץ',יכול להיות מגניב,אם לא יצא,וסביר להניח שלא,יש לי רוג'ר ווטרס בערב,והעולם יכול ללכת לאבדון מבחינתי.
רוג'ר ווטרס,תוך פחות משבוע,אני עדין מתקשה לעכל את זה,תנסו להבין..
פעם הבאה שאני אכתוב פה,זה יהיה או פוסט בסגנון של "עוד 5 דקות אני יוצא להופעה של רוג'ר ווטרס אני חושב שאני הולך לחטוף שבץ"
או שזה יהיה "ואו,היה כל כך טוב,אני לא חושב שיש מילים שיכולות לתאר עד כמה זה היה טוב אז אני פשוט אלך לי לצד ואגמור או משהו"
תיזהרו.
בזמן האחרון,דברים מרחפים מעלי.
אני מתקשה לעכל את העובדה שווטרס מגיע לארץ תוך פחות משבוע
אני מתקשה לעכל את העובדה שסווט עוזבת את הארץ תוך פחות משבוע.
את העובדה שנשארו לי עוד 14 יום בבסיס עד החופש ועוד 3 שבתות מלאות בכל טוב עד שזה נגמר
שאני אוטוטו שנה במסגרת צבאית,וכנה וחצי עם רישיון
אני פשוט.comfortly numb
זה לא הולך ככה.
אני לא יודע מה אני רוצה מהחופש הזה.
אני רוצה לרדת לאילת,לקאסה,ולסיוון,ולכוסיות בבגדי ים.
אני רוצה לטייל בארץ
אני רוצה לעשות 2 רוד טריפים במהלך החופש,אחד בטרמפים,והשני עם המכונית.
i wank to kill every panda who dont want to fuck to save her own
i want to breath smoke
i wanted to destroy somthing beutiful
(זין על שגיאות כתיב,יש לי 88 באנגלית טכנית,ואני לא צריך את זה יותר.)
אני רוצה,שאם הכל ילך כמו שצריך ואני ארויח מספיק כסף,אז שיקנו לי איזהשהן ניו וורלד מגניבות,והיה עוד משהו,שאני לא מצליח להיזכר מה.
אני רוצה..
how i wish...
וזהו לביינתים,נתפנה לראות אוז,ואז לישון,ומחר לראות את אמא,כי אתמול היא כבר ישנה כשחזרתי,והיום התעוררתי מאוחר מדי.
מחר ישיבת סגל כוח אדם בסקייפ,יהיה מצחיק.
ביטלתי כל כך הרבה עבודה,ואני ממש צריך כסף בזמן הקרוב.
מספר דברים אחרונים לפני סיום:
*ראשית,הפרו שלי נגמר אוטוטו,אודה לכם,לאלו מכם שאוהבים אותי וקוראים פה על בסיס קבוע,אם תוכלו לקנות לי אחד,אני אשמח.
*אם אתם לא רוצים לקנות לי פרו,או אם אתם רוצים ולקנו תבשבילי עוד משהו.
אז אני אשמח לקבל כסף:)והפעם,למען מטרה טובה(או: "העמותה למען זה שמיקי לא ילבש נעלים צבאיות כשהוא לא לובש מדים")
*ברגע שאני אעשה את הניתוח(ה-10.7.06) אני,כמו בלייזר,אפתח במבצע "אחות חרמניה" פרטי המבצע,יפורסמו מתישהוא,אבל בעיקרון,יש לי שבוע שאני מרותק בבית,אודה לאנשים,ועוד יותר אודה לנשים,שיבוא ויהיו נחמדים למתנחל בודד ופגום זמנית.
*באותו עניין,כחלק מהרצון שלי להיות צלם יותר מיומן,החלטתי שרוקי זה לא המקום המיידי לפתח את זה,וצריך עוד יותר,לכן, אני מחפש כוסיות שיהיו מעוניינות להצטלם בשבילי,מימס יכולה להעיד לכם שאני מצלם ממש טוב,וזה היה לפני שהתמקצעתי עוד יותר.
אני לא "דורש" עירום,למרות שאני אהיה הבחור האחרון שיתנגד,המירב שאני אבקש זה הלבשה תחתונה,וגם זה,רק אם "you are in too it" בנוסף,אני אצטרך דוגמניות רחוב,שזה לא אומר הרבה,חוץ מפשוט להסתובב איתי בזמן שאני מחדיק מצלמה ולתת לי למקם אתכם בכל מיני מקומות.
נושא הצילום הזכיר לי את העבודה שבזמן שהייתי בתערוכה נתנו לי לשחק עם ניקון די50
להסביר לכם איזה אורגזמה צילומית זה,אני לא יכול,אבל ברגע שישלחו לי את התמונות,אני אראה לכם את מה שעשיתי איתה,ותבינו כמה שזה מושי מושלם,למי שרוצה לראות את עבודות העבר שלי
מוזמן לפה: http://mikimmx.deviantart.com/
וזהו לביינתים,אני כותב כבר בערך שנה,מה שאומר לשמור בטיוטות ואז להוציא את זה משם.
כיף כיף.
וזהו.
גוטן נאכט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: