| 8/2008
פוסט רביעי-חופש גדול ומעבר הלאה
טוב עוד 4 ימים חוזרים לשיגרה.
תאמינו או לא אבל אני כלכך מחכה לזה
אם לסכם את החופש הזה..הוא היה יותר כמו..שיעמום אחד גדול
שיעמום גדול-יותר נכון
עיקר הפעילויות שעשיתי היה לשבת 12 שעות במחשב ולנוע ממנו למקרר.
זה כלכך מעורר רחמים.
אני כבר רוצה לחזור לבית הספר ולשפר ת'ציונים,לפגוש את כל החברים שאיתם לא התראתי בחופש
ובעיקר לנסות להשתלב בתיכון.
אני כלכך מפחדת,כל המעבר הזה מהקליפה של החופש הגדול הבעיקר להיות לבד
פתאום לחזור ללימודים ללחץ ולשאר..
לקחתי לעצמי מטרה,בימים הבאים אני חייבת לרכוש ביטחון עצמי ולבוא בצורה הכי מהממת שלי לבית הספר
אני בטוחה שיהיה לי נורא קשה,אני?מהממת?ואו,קשה לדמיין אפילו לעצמי.
אני מאוד מקווה שאני אצליח להשתלב,למצוא עוד חברים,שיהיה לי כיף להיות בבית הספר.
לפי כל התגובות של האנשים הטובים הקוראים את הבלוג שלי,אני מבינה שכולם מדברים על יופי פנימי וזה הכי חשוב
האמת אני כל כך רוצה להאמין לזה מאוד.
בעצם אתם צודקים זה באמת מה שחשוב לפי דעתי,אבל מה לעשות שבנים מעדיפים יופי על פניי אופי.
אפילו אנשים שאני לא מכירה ממש אכזריים,ללא אפילו רצון להכיר אותי,ישר לשפוט ולהעליב רק על סמך מבט
בואו נאמר,אנשים שאני לא מכירה ילדים בגילאים יותר צעירים ממני רואים אותי וצועקים משהו כמו
יואו איזה דבה בלהלבלהב...זה לא ממש מעליב אותי כי זה ילדים יותר צעירים ממני בשנתיים שלוש אבל עדיין זה קצת פוגע.
הייתי בבריכה לפניי כמה זמן,אפילו שאני שמנה מגיע לי להנות ושמתי זין ולא פחדתי ללכת לבריכה אחרי הרבה הרבה מאוד זמן
היה לי נורא כיף שחיתי איזה מיליון בריכות ונורא נהנתי איזה איזה רגע שכמה ילדים צעירים ממני כיתה ח,נכנסו
לבריכה והתחילו ללעלוג לי,כאילו וואט דה פאק?!מי אתם?מה אתם בדיוק?
זה היה כזה משפיל באמא שלי
זה נשמע כזה דפוק כשאני קוראת את זה.
אבל אני מנסה כמה שיותר לשכוח,ואני מתקדמת הלאה.
היום אני שוכחת מהכל ומנסה להתקדם הלאה
אני רוצה להודות לכל התגובות שמאוד מחממות לי את הלב,
וכל תגובה מעודד אותי עוד יותר
3>
אז מהיום אני מישהי חדשה והצעד הראשון-
אני הולכת לקניון עם החברה הכי טובה שלי
לבלות לעשות שופינג
ולהינות מחיים
מישהי אופטימית-נערה שמנה
| |
חלומות-פוסט שלישי של נערה שמנה
זוכרים שבתור ילדים שאלו אתכם מי אתם רוצים להיות גדולים?
כולנו בוודאי אמרו גננת מורה או כבאי..
לי יש כמה חלומות שאני נורא רוצה להגשים
אני רוצה לשחק לנגן ולשיר,שאנשים יכירו אותי-ולהוכיח לעולם שאני מסוגלת
אז אני משחקת,ואני גם מנגנת
אבל שירה?ואו זה משו בלתי יתואר עבורי
אולי אני לא יפה כמו ברבי ,לא היה לי לעולם חבר, לא התנשקתי ואני לא הכי פופולרית בעולם
אבל לשיר אני יודעת.
מאז ומתמיד אהבתי את זה,תמיד זה היה הניחום הקטן שלי
אני כלכך רוצה לתמקד בזה ולהמשיך לשיר,כולם אומרים שזה בזבוז שאני לא יוצאת לשואוביז
אני כלכך רוצה
אבל כמו תמיד חוסר הביטחון גובר עלי
הכי רחוק שהגעתי זה שירה בבית הספר
החלום הכי גדול שלי זה לעלות על במה ענקית,כמו האלה שתמיד בונים ביום העצמאות או בכוכב נולד
מול כמה אלפיי איש ופשוט לשיר
זה החלום הכי גדול שלי מלבד להוציא דיסק וכל השאר
פשוט לעמוד לבד על הבמה עם הנגנים ולהפציץ את כולם עם השירה
אבל עכשיו אני מביטה בעצמי
כל כך אין לי סיכוי.
אני שמנה ועם נגדיר את היופי שלי מאחד לעשר זה בוודאי יהיה 5 או 4
אני כל כך מפחדת לנסות להתקדם
אני כלכך מפחדת מהשפלה,שפשוט יצחקו לי בפנים ויהרסו הכל
יגידו לי כמה אני לא טובה
כלכך קשה להיות מספר 2.
בטקס סיום ט' אני וחברה שרנו דואט,יצא לנו כלכך יפה
אני עליתי לגבהים אדירים ויצא באמת מקסים
אבל היא,גבוה יפה חמודה קיבלה בואו נאמר,80 אחוז מהקרדיט
למרות שאני חושבת ששרנו שתיינו מאוד יפה ואני ממש חושבת שלא פישלתי מאוד
כמובן שהחברים פירגנו מאוד,אבל היא ואו כולם פשוט היו נדהמים ממנה
מה כאילו זה שאני פחות מרשימה ממנה לא מגיע לי קרדיט?
זה אולי דברים קטנים,אבל בתכלס שהכי פוגעים
בחיי שאני אוהבת את החברה הזאת ואין לנו תחרות בכלל אבל התגובות יותר העליבו אותי.
אני רק נערה בת 15.בלונדינית מתולתלת.בעלת עיינים כחולות.וגם...שמנה
הינה לכם שיר חדש של דמי לובאטו,זמרת נהדרת מכל הבחינות
ואני מתגאה בזה,שאני,נערה שמנה ולא מושלמת,מגיעה לכל הגבהים ושרה אותו נהדר
גאווה עצמית-עוד צעד בשבילי
http://www.youtube.com/watch?v=1DZTyLi-kQQ
| |
בלוג שני-התחלות חדשות
עוד שישה ימים תיכון.
ההההה,למזלי הצלחתי להיכנס למסלול מצטיינים ואני מאוד מאושרת :C
הולכים לטחון אותי במלאמלא שיעורים לנוכח זה שאני דיינדה חרשנית [רק קצת ;)]
אבל ממה שאני הכי מפחדת זה....תיכון!
זה פאקינג השלב האחרון,מסיימים ת'לימודים בד"כ אמורים להיות מאושרים מזה אבל
אף פעם לא היה לי בן זוג אמיתי
ואף פעם לא הייתה לי נשיקה אמיתית
מה שהיה לי הכי קרוב זה איזה מישהו שאני לא מכירה[מוצג כחננה זול עולה חדשה-השפילו אותו מאוד לצערי]
שהכריחו אותנו להתנשק[וזה היה נוראי,זה היה יותר הצמדת שפתיים ל-2 שניות עם מלא רוק]
איייכיכיכיס
זה כלכך עצוב לי
כי מצד אחד אומרים עזבי את בת 15 החיים לפנייך להרבה אנשים כמוך ואחרים לא היה חבר קודם לכן,כאילו סליחה,מזה בדיוק אנשים כמוני אה?!
בכל מקרה,אני ראיתי מלא זוגות בחטיבה שנדבקו אחד לשני בפה כללל ההפסקה
עצוב
רוצים לדעת עוד משהו אפילו יותר עצוב,ההה זה כלכך מעורר רחמים.
אף פעם לא שמעתי מגבר אומר לי שאני יפה.
המונחים כוסית סקסית מגעילים לטעמי וגם אף פעם בטוח לא יתיחסו אלי
אף פעם לא אמרו לי שאני פשוט יפה כמו שאני
לא אמרו לי שאולי מבחינה חיצונית אני לא קרובה לשלמות אבל בכל זאת,
הם אוהבים אותי כמו שאני.
זה היה לי עושה כלכך טוב,לשמוע את זה מגבר.
בעצם יודעים מה,אני שמעתי את זה
מאחד הבנים הכי מקובלים בשכבה התיידדנו בסוף שנה של ח'
הייתי מאוהבת בו שנה,אבל עכשיו כבר לא הזמן עושה את שלו
אני זוכרת היה את הקטע שפעם ישבנו על הספסל אני הוא ועוד בן ובת
והוא אמר לחבר שלו נכון יש לה ת'פנים הכי יפות בעולם?
כמעט התעלפתי מבושה ומאושר
הילד הזה צחק ואמר כן,מצד אחד זה יכול להחמיא שאומרים את זה
אבל
הילד הזה צחק לפני שהוא ענה,אז בעצם אולי זה לגלוג
וגם אם זה היה אמיתי,מה הפירוש של הפנים שלך יפות?
כאילו כשאתה רואה ת'פנים שלי זה יפה,אבל כשהגוף מופיע פתאום זה מכוער
לעולם לא אדע
בכל מקרה אותו הנער בתחילת כיתה ט' גיליתי שהשמין אולי לצורה קיצונית
כמו שמוצג שאמריקה אבל בואו נאמר פלוס 15 ק"ג
והוא הפסיק להשתמש בכל החומרים החרות לשיער
היה הוא עצמו,מה שעשה אותי מאושרת זה שעדיין המשכתי לאהוב אותו
למרות שמבחינה חיצונית הוא לא היה עוד הבן אדם החתיך האידאלי
הוא עדיין נשאר אחד המקובלים בבית הספר אבל הוא טיפה הוריד פרפיל
מאוד שימח אותי שהמשכתי לאהוב אותו למרות השינוי הדרסטי מאוד בחיצוניות שלו פתאום
לאחר אי התראות של חודשיים
הרגשתי שאני לא רק חומרית
אבל לצערי דיברנו פחות ופחות בשנה הזאת,בחודשים הראשונים זה היה דיבורים של היי מה נישמע וכאלה
ואז לא היה כלום בכלל רק לקראת סוף שנה
האמת זה נורא פגע בי
אני ממש לא יודעת מה גרם לזה
אני נורא נורא אהבתי אותו
אני חושבת שזאת ממש פעם שאני באמת אהבתי מישהו והייתה לי תקווה קטנה שזה יתפתח
אבל בואו נאמר שאני נורא פחדתי מדחייה
דחייה אצלי זה דבר נורא
בכיתה ה' כמו שסיפרתי היה לחברתי אז חבר לפני שהם יצאו הוא היה צריך לבחור אני או היא
הייתי מאוהבת בו בכיתה א' בעצם
[רק לציין,הוא הבחור שמשום מה "הוביל" את החרם עלי בכיתה ד' ובכיתה ה' "התיידדנו"-טוב לא ממש אבל לא הייתה ביינינו יותר טינה]
הוא היה ילד נורא אלים,הוא גמר בנשירת בית ספר עם אני לא טועה
כיום אינלי מושג איפה הוא לומד או עושה משהו בשעות הבוקר בכלל
הדחייה השנייה המשמעותית שלי שוב הגיעה בסוף ה',התאהבתי בחבר הטוב של הילד הזה
שאולי היה עדיף ממנו אבל מאוד אכזרי
היינו כמו 2 גלגלים בזוגיות שלהם
הוא היה מאוהב בחברה שלי
אבל התעלמתי כי הרגשתי שיש סיכוי
מה שנגמר זה שכתבתי לו מכתב מדם ליבי
[אני יודעת מזה נשמע מופרף ולגמריי מוזר כי זה בתכלס כיתה ה-ו' ולא משמעותי-אבל זה השאיר לי צלקות לעתיד]
המכתב ניתן לו והוא התחיל לצחוק בטירוף קרע ת'מכתב ואמר אין מצב.
אה
משפיל
מאוד
אז עכשיו אתם יודעים את ההיסטוריה שלי בכל מה שקשור לאהבות שלי
קשה לי ביינתים להסתקל לזה בעיינים,אני מישהי שעולה לכיתה י',לעולם לא היה לה חבר
ולעולם לא התנשקה
כל מה שאני חושבת על עצמי זה שאני לוזרית ענקית
לא יוצלחת אחת
אני כלכך מקנאה בבנות גם שמנות וממש לא מושלמות שיש להן חבר
למה לי אין גם?
זה נורא עצוב לי,כי בעצם אם אין לי זה אומר שאני בן אדם רע?
אולי בעצם זה לא רק היופי החיצוני שלא יפה
אלא גם האופי שלי לא טוב,לא מספיק להיות חייכנית מצחיקה וכו
מה חסר בי?
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: