פרק 11 ->>
' יומני היקר ...
אז מה קורה היום ?!
כן , כן כמו שאמרתי ההורים החליטו לקחת אותי לפסיכולוגית הזאת .
אז הייתי אצלה היום בשעה 17:00 ועד 18:00 .
היא שאלה אותי סתם שאלות משעממות של היכרות וכל השיט הזה ..
ובסוף היא התחילה לשאול אותי שאלות על...על כל מה שקרה !
לא הייתי מסוגלת לדבר על זה ולכן אמרתי לה שאני לא רוצה לדבר על זה הפעם ואולי בפעם הבאה .
הלוואי והייתה מכונת זמן , הייתי חוזרת אחורה ושומרת עליהם !
שומרת על המלאכים האלו שנקטפו מהידיים שלי !
נמאס לי כל פעם שיבואו וירחמו עליי בגלל שאני קיבלתי את המוות שלהם נורא קשה .
נמאס לי שיציקו לי ויטרידו אותי , כמו המכתב שקיבלתי בבוקר .
נמאס לי שאני כמו איזה מטומטמת הולכת לפסיכולוגית שבתאכלס לא יכולה לעזור לי בכלום !!!
נמאס לי לכתוב לך , כאן ביומן וכל פעם לבכות מחדש ..
אני פשוט רוצה את שמחת החיים והאושר שלי והחיוך והצחוק שלי בחזרה !
ה' לקח את ארבעתם למעלה יחד עם חצי מהדברים החשובים ביותר בחיי – שמחת חיים ..
ליטל – שהייתה חברה מאוד טובה שלי אבל מאוד !
אני כל כך מתגעגעת אליה .
היא הייתה כל כך חמודה , אולי אני מבינה את ה' שלקח לי אותם – הם באמת מלאכים !!!
רון ויותם – הם גם היו נורא חמודים !
אני מכירה אותם כבר המון שנים , היינו שלושתנו ידידים כל כך טובים ,
לא יאומן איך נקטפו כל כך מהר .
ושון ? שון בחיים אני לא ישכח אותו .
חבל שלא הספקתי להגיד לו כמה שאני אוהבת אותו .
וכמה שאני לא יכולה בלעדיו .
אף פעם לא התגעגעתי לבנאדם כמו שאני מתגעגעת אליו !
הוא כל כך יפה וכל כך מתוק......... אני פשוט מתגעגעת .
עכשיו אני חייבת לסיים לכתוב , כי עוד רגע הכל נמחק מהדמעות שיורדות לי .
אז נתראה במכתב הבא שאני ירשום .
להתראות יומן יקר שלי " סגרתי את היומן הורוד ונעלתי במנעול הקטן שלי .
חיבקתי את היומן ולחשתי " אני יתגעגע אליכם חברים שלי ! " והכנסתי את היומן אל המגירה ונעלתי אותה .
היום עבר לי מהר , מהר מאוד הייתי אומרת .
השעה כבר 22:00 בערב ואני עדיין שוכבת על המיטה הגדולה שלי וחושבת על כל מיני דברים .
באיזשהו שלב המחשבות נפסקו באמצע , טוב זאת אשמת דנה שלפתע נכנסה לחדרי בצרחה " היי "
חייכתי אליה חיוך קטן אבל לא יותר מזה " התגעגעתי אליך " הורידה את קולה .
" גם אני " אמרתי .
דנה : " יאללה מה את לובשת ? "
אני : " מה ? " אמרתי כלא מבינה .
דנה : " עמה ! הולכים לטייל ברחבי העולם ! "
אני : " די דנה , אני אמרתי לך אני לא רוצה ללכת לשום מקום ! "
דנה : " למה אבל נו ? "
אני : " למה ? אולי כי אין לי מצב רוח ?! " התעצבנתי עליה שהיא לא מבינה אותי .
היא החברה הכי טובה שלי , דווקא היא אמורה להבין אותי יותר מכל אחד אחר .
כל יום אני בוכה על מה שראיתי במו עיני , היא יודעת איזו טראומה עברתי ואיך הגבתי .
אז למה היא לא מסוגלת להבין אותי ?!
דנה : " אני מבינה אותך בסדר ? " אוקי אז היא כן מבינה אותי " אבל דיי , כמה אפשר להיתקע בבית ?
בואי נצא נשאף אוויר קצת "
אני : " יאו , ואז תעזבי אותי ?! "
דנה : " כייייייין "
אני : " טוב , אין לי בגדים אבל "
דנה : " תירוצים , טוב שאין לך את כל הבגדים הכי יפים בעולם " אמרה והלכה לכיוון הארון שלי .
היא הוציאה משם ג'ינס סקיני אפור , גופייה שחורה עם אבנים מיוחדות בגב הגופייה ונעלי אולסטאר שחורות .
לקחתי סיגריות שמתי אותן בכיס האחורי שבג'ינס , מפתחות בכיס השני ופלאפון שהחזקתי ביד .
ירדנו למטה אמרתי לכולם להתראות ויצאנו .
עשינו סיבוב לכיוון אחת הגינות ובדרך דן , עמיר , סהר ועוד איזה 3 בנים היו יחד איתם " יא אין לי כוח אליהם " לחשתי לדנה .
דנה עשתה לי פרצוף קטן ומיד חזרה לעצמה .
כל השישה עצרו ודן התחיל " הופה , את מי אנחנו רואים כאן " צחק .
עמיר : " כן את מי באמת , הילדה שרצתה להתאבד בגלל החברים שלה אה !? "
סהר : " כן אולי היא רוצה לקבל מאיתנו מה שקיבלנו מהאח המכוער שלה ?! "
הסתכלתי עליהם משתדלת שלא לבכות ,
כל פעם הם יורדים עלי , על המוות של החברים שלי .
לא נמאס להם ?! יום יבוא והם ישלמו על הכל !
דנה ואני באנו להמשיך בדרכנו אבל דן עצר אותנו " את לא זזה חמודה שלי , כמו שאמר סהר את לא רוצה לקבל מה שאנחנו קיבלנו אולי ? את יודעת סתם בקטנה כזה "
אני : " דיי עזבו אותי כבר , רדו ממני "
עמיר : " יפה , לפחות היא למדה לדבר , מה קרה הפסיכיאטר עזר לך בובלה ?! "
דנה הלכה לעמוד מאחורי , לא כל כך הבנתי למה עד שהיא לקחה את הפלאפון שלי מהכיס .
לפלאפון שלה לא היה כל כך סוללה ולכן היא לקחה את שלי .
היא שלחה הודעה לבן שיבוא דחוף לרחוב שאנחנו נמצאים ושלא יבוא לבד .
" תעוף ממני ! " אמרתי " אני מזהירה אותך דן , אם אתם לא מתרחקים אתם תצטערו על זה ! "
דן : " יאללה תסתמי את הפה שלך מטומטמת ! "
סהר : " תקשיבי חמודה , מה שהאח הזה שלך עשה לנו , הכל את תשלמי ! "
דנה : " די חלאס , ילדים מסכנים אין לך חיים או מה ?! "
עמיר : " לנו יש , ולכן ?! "
אני : "טוב די נו ברצינות , תנו לנו ללכת רדו מאיתנו "
סהר : " סתמי את הפה קרן , את לא זזה לשום מקום !! "
-
בן : " טוב שמע אחי בוא אלי עם האוטו ואל תשכח תאסוף את רז ושלומי .
טל : " אין בעיה אחי , אני יפגוש אותך ליד הבית שלך "
בן : " סבבה אח שלי , אני הולך רק לקחת את תומר וחוזר לפה , תעשה את זה זריז !! "
טל : "טוב אחי ביי נשמה " וניתקו את השיחה .
בן במהרה לקח מפתחות לאוטו שלו ונסע לכיוונו של תומר .
תוך 7 דק' טל הגיע אל בן והם נסעו אחד אחרי השני לכתובת שדנה אמרה לבן .
-
דנה : " דיי ! " צעקה בקולי קולות " תעופו מפה כבר מה אתם מסכנים ?! "
דן : " סתמי את הפה י'זונה ! ואת .." הוא הסתכל עלי , הסתכל ממש אל עיני ואמר " את י'תיכת שרמוט...." לפני שהספיק לומר את מה שרצה לומר סטרתי לפניו כל כך חזק .
הוא הניח במהרה את ידו על הלחי הימנית שלו ושתק
החברים שלו הביטו בו ואז בי , דנה עמדה לצחוק על זה שנתתי לו סטירה .
אבל אז ..
לפחות כמעט !
דן : " את תשלמי על זה , כל כך תשלמי על זה " אמר והרים את ידו גבוה .
ואז שמענו צפירות חזקות .
ראינו את הג'יפ השחור של בן , כל כך שמחתי , הרגשתי איזו הקלה גדולה יש לי בלב פתאום .
אני : " אבל מה הוא עושה כאן !? " שאלתי ללא הבנה מאיפה לו שאנחנו באותו המקום .
דנה חייכה אלי ואמרה לי " ולמה נראה לך שלקחתי לך את הפלאפון מהכיס ? " וצחקה " אולי בשביל לצלם את דנוש מקבל סטירה ?! " אמרה ואני לא התאפקתי ופרצתי בצחוק .
בן חנה במהירות ויצא מהאוטו בריצה אל דן , עמיר וסהר " אתה הרמת את היד שלך על אחותי ?! " הוא צרח כל כך חזק על דן שבחיים לא ראיתי אותו צועק כך .
דן : " מה אתה רוצה ? מי נגע בה ? בשוקר חשמלי לא הייתי נוגע בה ! "
טל , תומר , רז ושלומי נעמדו מסביב לשלושתם .
אחד החברים שלהם התערב ואמר " מה , מה קורה כאן ? "
בן : " מי אתה ? מה אתה מתערב , תעוף מהשכונה שלי ואל תתקרב יותר ! "
דן : " השכונה שלך ? " שאל בגיחוך .
בן : " אופס סליחה , שלי ושל כל המשפחה שלי ! עוד רגע אתה גם לא תהיה שייך לשכונה הזאת "
דן : " ואללה !? "
בן : " ואללה כפרה , עוד רגע ואתה שייך לבית קברות , שם יהיה הבית הכי יפה שלך ! "
סהר : " בואנה סתום ת'פה בן , זה שהאחות הטיפשה שלך נתנה לו כאפה לא אומר שאתה צריך להתערב ! "
בן הסתכל עליי וחייך " שמת לו כאפה ? "
חייכתי אליו בחזרה והנהנתי בראשי לאות הסכמה .
בן : "אני גאה בך אחותי " ואני ודנה צחקנו .
-
דן והחברים שלו הלכו מאיתנו ,
כמובן שזה היה לאחר שבן איים עליהם .
ואנחנו נשארנו עוד קצת , הדלקנו סיגריה והתיישבנו על הספסל הקרוב אלינו .
בן : " אני לא מבין סתם ככה ראיתם אותם כאן ? "
דנה : " מה יש להבין ? הלכנו סיבוב ופתאום הם נדבקו אלינו ."
בן : " סתם ? "
אני : " כן " אמרתי ולקחתי עוד שאכטה מהסיגריה .
בן : " ממש מפגרים ! "
טל : " אז מה מה מספרים חבר'ה ? "
תומר : " ואי באלכם סנוקר ? "
אני : " לא איזה אני גרועה חוץ מזה שאין לי ראש "
בן : " כן ראינו איך צחקת לך מקודם " אמר וחייכתי אליו " יאללה בואו נלך סיבוב "
דנה : " אין לנו כסף אבל כאילו יש לי רק 20 שקל , זה יספיק ? "
אני : " גם לי יש רק 20 שקל אבל לסיגריות "
בן : " אין בעיה , אני ישלם עליך וכן 20 שקל יספיק לך "
עלינו כולם למכוניות ונסענו לסנוקר בתל אביב .
נו איך ?!
הפעם יותר ארוך מהרגיל ?!
תגיבו לי בבקשה וקריאה נעימה P=