רבתי עם קורן היום, ממש על שטות.
[אם לא אמרתי או הזכרתי אז קורן הוא החבר הנוכחי]
בקיצור.. מחר זה ה-7/10... ומי שקורא בבלוג שלי יודע שזה השנה וחודשיים[או שלושה..] של אמיר.
[דפדפו ל-7/7 אינלי כוח לפרט:\]
והוא לא יודע על המקרה.
ובגלל שנכנסתי לדיכאון הוא צרח עלי בטלפון.. השיחה-בערך:
הוא-מאי, מה נסגר איתך היום?!
אני-עזוב מאמי אתה לא תבין
הוא-טוב..[יבש כזה..]
אני-מה טוב?!
הוא-טוב טוב, מה טוב?! מה את רוצה שאני יגיד?
אני-עזוב אי אפשר לדבר איתך..
הוא-אי אפשר לדב ראיתי?! זאת את שמתנהגת מוזר ביממה האחרונה זאתאת שלא מדברת איתי ולא מספרת לי שום דבר.
תפסיקי כבר להתנהג כמו ילדה קטנה!
אני-אז זה מה שאתה חושב? שאני ילדה קטנה?! קורן אתה לא יודע כלום! פשוט כלום!
הוא-אני לא יודע כי את לא מספרת לי[הוא ממש צרח עלי פה והגמעות כבר עמדו לי בעיניים]
אני-אתה לא מסוגל להבין בכלל מה עובר עלי, אתה ישר צורח עלי לפני שאתה יודדע משהו, אפילו לא שאלת אם קרה משהו.
הוא-מאי שאלתי בתחילת השיחה, אז תעשי לי טובה!
אני-לעשות לך טובה? איזה טובה? לנתק? שיהיה לך יותר שקט ממני ושתוכל ללכת לאקסיות שלך? בבקשה, להתראות.
וניתקתי.
פשוט.. איינלי כוח יותר..
אני לא יודעת אם לספר לו, אם לא לספר..
אני יודעת שהוא יקח את זה קשה מידי. אני מכירה אותו.
זה סתם ירחיק בנינו וחבל.. אבל מצד שני.. הוא החבר שלי, הוא צריך לדעת.
הוא מספר לי ההככלללל! באמת שהכל.
לא יודעת מה לעשות.. תעזרו לי אנשים|:
אני לבד.. כ"כ לבד...
עריכה דחופה:
טוב.. נכנס לי הרגע מישו למסנ:
omri אמר/ה:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: