ודווקא העוף פה רך וטעים
במהלך ארוחת הערב הוציאה מפיה נסיכה מספר חמש חתיכת עוף בלתי לעוסה, הגישה לי אותה ואמרה לי:
"אמא קחי, ז'ה לא עובד..."
קוראים קוראים...
האחראי סיפר לי על מייל שקיבל ושקרע אותו מצחוק.
התפקענו שעה על הספה בסלון.
ניצלתי הבזק של רגיעה, ומרוב סקרנות לראות את המייל המדובר - ביקשתי שישלח לי אותו.
אמר שהוא לא יכול.
"למה?" שאלתי מאוכזבת, "מחקת אותו?"
"לא" ענה לי ופניו הרצינו,
"אין לי בולים"....
ושוב - פחחחחחחחחחחחח...
ציידים ומלקטות
הנסיך החליט לצאת לציד ביתי, וללכוד את הזבוב המעצבן שהסתובב לנו באדיקות מעל שולחן האוכל ושיגע את כולם.
לצורך הצלחת המבצע הנסיך פנה לכולנו בקריאה נרגשת לשמור על השקט.
ונסיכה מספר שלוש פנתה אליו בלחש במבט שואל:
"אבל הזבובים פה מדברים אנגלית..."
נגה ומאדים
במהלך סצנת ריב כסחני בין פיבי למוניקה (שריטה שלנו, יכולים לראות כל פרק של 'חברים' עוד מאה פעם ולמות מצחוק), עלתה בינינו חצי שיחה בנושא חברות בין נשים ומשמעות המריבות ביניהן.
אני, כמו כלב טורף מאומן, ישר פתחתי בהעלאת הגיגים עמוסים תוכן בדבר האחווה הנשית, כאשת מכירות מלוטשת, מפגיזה במשפטי מפתח בדבר הנושא הכה קרוב ויקר לליבי.
תוך כדי דילוג מיומן בין משפטים ארוכים, מלאי עומק וערגה לשלל חברותי שהותרתי הרחק, ברוב טובי קמתי לבקשתו - להביא לו את ה'במבליק' (בא לו 'ליקריץ'...).
נתקעתי במטבח נסחפת, ואת אחד מדברי החכמה שלי, בדבר איכותו ייחודו וטיבו המיוחד של הקשר המדהים בין בנות המין היפה, והחכם, והרזה, סיימתי בסוג של סימן שאלה.
האחראי הסתכל בי (קצת המום מהשטף - ככה תרגמתי לי בדיעבד) וענה:
"בטח, אבל איפה הבמבליק שלי?..."
נכדים
הנסיך צפה במשמרות הזה"ב מתמקמות בשולי הכבישים ומעברי החצייה סביב בית-ספר לקראת שעת הפעילות הבאה.
הוא ראה את אחת האימהות המתנדבות לבושה בצהוב זוהר ובידה מוט השליטה, צועדת בגאון אל עמדתה ואמר:
"אמא כאן יש להם סבתא זה"ב..."
יחסים הדדיים
נסיכה מספר שלוש: "אבא, אני לא אוהבת את המיץ תפוזים הזה"
אבא: " זה בסדר, גם הוא אמר בדיוק אותו דבר עלייך..."
זהו בנתיים (עכשיו נועה מהלימודים תעיר לי שוב שלא סוגרים ב'זהו').
יבואו לי עוד, תקבלו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ok5