Twenty Four Seven

אחרי הפוסט 'הקודם הקודם', שהביא בעקבותיו כמה ימים עמוסים (כולל אורחים), מותר לי קצת להשתעשע לא?

אז ילל'ה קבלו - 

 עד שיבוא טו' בשבט 

נסיכה מספר ארבע מזמרת:

‫"חנוכה חנוכה חג יפה כל כך

‫כוכבים מסביב

‫כי לילד רע!!!"

מילים של גדולים

ואותה אחת יצאה מהבית לאוטו,

‫וכששאלתי אותה לאן היא הולכת

‫אז היא אמרה שהיא נוסעת.

‫שאלתי: "לאן?"

‫ענתה בשיא הטבעיות: "לארץ!"

(ולא, אין לה מושג מה זה אומר).

אבחנה מספר אחת

כשנסענו הביתה ראינו אוטובוס ('רגיל' לשם שינוי, לא הצהוב של בתי הספר) ומספר שלוש אמרה:

"הנה אוטובוס של הורים".

 אבחנה מספר שתיים 

כשאותה יורשת עצר שמעה שיר ראפ שנגמר במין דקלום, היא אמרה:

"אמא הסוף בכלל לא נשמע כמו שיר, זה נשמע כמו חדשות..."

אבחנה מספר שלוש, של מספר שלוש

"איך האוכל בגן החדש?"

"בגן הקודם היה אוכל יותר טעים".

"אבל לא אכלת שם את האוכל שלהם בכלל, היית מביאה מהבית..."

"נו נכון, בגלל זה שָׁמַה האוכל היה הכי טעים!"

תהיי יפה ותשתקי

מספר חמש סוחבת, מושכת ותולשת במרץ ובתוקף למספר ארבע את הסיכה מהראש.

אמא (נוהגת, שומעת את הזעקות וקולטת אותה במראה): "למה את עושה לה ככה? זה כואב לה!"

מספר חמש בהחלטיות של מעצבת שיער: "ככה יותר יפה!!!"

תנו לחיות לחיות / שיחות ברומו של עולם

מספר אחת מתלהבת מהז'קט החדש שלה, עם ה'כאילו' פרווה ומכריזה: "יָאווּ' אני יכולה לישון עם זה בלילה!!"

אמא תוקפת: " שלא תעזי!"

מספר אחת מתחילה משא ומתן: "למה?!"

אמא מפגינה ידע: "כי זה לא נושם!"

מספר אחת פוסקת: "אמא זה לא נושם כי זה צ'ינצ'ילה מתה!!!"

כעבור שתי דקות.

מספר שתיים מנסה: "בואי פרה עיוורת!"

מספר אחת עובדתית כמו אילנה דיין: "אבל זה מצ'ינצ'ילה".

מספר שתיים משנה כיוון: "אז בואי צ'ינצ'ילה עיוורת!"

מספר אחת חותכת :"אבל היא מתה!"