יגעת ומצאת
נסיכה מספר 4 מחפשת ומחפשת ואבא מנסה לסייע: "אולי תחפשי בחדר?"
מספר 4 בנחישות: "אבא לא מצאתי בשום חופש!" (בשום אופן).
טרם פגה ההשפעה
נסיך מספר 2 (יומיים אחרי המבחן בגיאוגרפיה) מדווח: "אמא, בטיול השנתי אנחנו ישנים ב'אוכלוסיית נוער'..."
טעות בזיהוי
בדרכינו חזרה הביתה ממסיבת החנוכה, נוגסת מספר 3 בתהייה בערימת הקלוריות המטוגנת שבידה ומציינת בתמיהה: "אמא, הסופגנייה שלי בלי עגבניות..."
מה בשבילכן?
אבא שולח את מספר 4 לברר אצל שאר החבר'ה איזו חביתה הם רוצים והיא חוזרת עם תשובה מפורטת: "אבא, הבנות רוצות מקוֹשֵשֶת..."
מקורות מידע
נסיכה מספר 1: "אבא, אני עושה עבודה בכימיה על זהב, אני צריכה לשוחח עם אנשים שמבינים בזה..."
אבא: "נו אז דברי עם סבא זהב!"
הכל עניין של ניסוח
מספר שלוש בעיניים דומעות, ברגע של ייסורי מצפון: "אמא, זה מעליב לי ת'לב..."
על אותו משקל
מספר 5 למספר 4 : "אם תצחקי כשאת אוכלת עוגייה, את תִינְחָקִי!"
חנוכה בגרסאות אישיות
מספר 4 סחה לעצמה בלאט: "ושחקי בלש, על כד קטן נחמד..."
4+5 בדואט מרגש: "סביבון סוף סוף סוף, חנוכה הוא חָ'טוֹב..."
וממשיכות: "סוב נא סוב, כל ברחוב..."
בתרגום סימולטני
מספר 4: "מה? ויתחילו את הארוחה בלי איתנו???"
בניחוח תימני
אמא: "תגידי לסבתא - אנא בַּחִיבָּאק"
מספר 5: "סבתא אנא בַּחִילְבָּאק!"
משוררת נולדה
מאוחר יותר באמבטיה, מספר 5 משחקת עם כפות הרגליים וכשאני שואלת אותה מה היא עושה היא עונה: "אני חורזת נעליים."
לכי תסבירי
מספר 3 ברגע של הארה (בסוף של סוף היום כשאני כבר חצי מחוקה): "אמא, אם את כל כך חלשה, איך היית בצבא???"
ואני חשבתי שפסח שזה החג של הקושיות.
המשך חג שמח
מאיר ומואר
(למרות שנשאר רק עוד נר אחד ויחיד - בכל זאת, מדובר פה בחנוכייה שלמה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ok5
