אולי כבר אפשר להתחיל לנשום.
אחרי שבועיים מלאי חדרניות, ארוחות בוקר עתירות קלוריות, ארוחות בדרכים ובישולים מאולתרים, כביסה עם מטבעות ומזוודות - מזוודות - מזוודות, יצאנו מהקובייה ההונגרית ועברנו סוף סוף למשכננו החדש.
תמו להם שבועיים של מרוץ מטורף של סידורים, הרשמות, הכרות, כבישים חדשים, ושופינג - שופינג - שופינג (איזה אטרף), כשכל אלה ועוד מהולים בג'ט לג מתיש וסיכום מתסכל של שעות שינה.
אפילו הספקנו לקנות עוד רכב וככה ירדו ממני כמה הסעות.
אחחחחחח, כמה נעים, התרווח החלל, התיקים התרוקנו, המיטות התכנסו במצעים חדשים, המקרר מילא קיבולת, ומסתגלים לכיוונים וריחות של בית חדש.
נכון שטרם תמו הימים העמוסים ועוד יש מליון דברים לעשות, נכון שהגדולים עוד לא התחילו בית ספר והקטנות עדיין מסתגלות, נכון שעכשיו וויקאנד ארוך ויומיים לאחר שישובו למסגרות מצפה לנו עוד אחד ארוך מאד, אבל מה זה לעומת החודש האחרון?...
כמה סימבולי שדקה לפני שמסתיימת לה שנה, היינו עסוקים כמו עכברים מורעלים בהכנת הקרקע לפתיחת השנה החדשה.
כמה טוב שלמרות שהיה בכלל לא פשוט, לא ויתרנו.
שיהיה חג מאד שמח ושנה מאד מצוינת.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ok5