ילד יקר שלי.
אני מאד מתרגשת ובעיקר מברכת על ההזדמנות לעמוד פה, לספר לך כמה מופלא אתה בעינינו, ושכל העולם ישמע...
היומיום המשפחתי שלנו - מטבע הדברים - עמוס וגדוש , ואין שמחים מאתנו להעניק לך כמה שעות של תהילה, בלי שותפים, (שותפות - אם נדייק).
אתה קסם של ילד, ומבין המתנות שאלוהים בחר להעניק - אנחנו זכינו, קיבלנו אותך.
הפתיחות שלך, החיוך, הצניעות - כובשים את כולם.
כושר ההסתגלות שלך למצבים חדשים, למעברים, לשינויים - פשוט מדהים.
אתה מתערה ומשתלב בכל מקום אליו אתה מגיע.
היית פספוס בן חמש, ובאיזה בטחון לקחת חלק בשיעורי סקי בצ'כית, מוקף בחבורת צהובי שיער ותכולי עיניים דוברי גרמנית. בגיל אחת עשרה עלית בשיא הטבעיות על ה'סקול באס' בארץ זרה, ובדרך חזרה הביתה, כבר הזמינו אותך למשחק הכדורסל השכונתי. לא עבר זמן וכששלחו אותך מביה"ס להפגין הקפצות כדור במגרש הביתי של ה'פורטלנד טרייל בלייזרס', פרצת לעצמך את הדרך שלך, ל- NBA.
אתה מעדיף ללמוד את העולם בכוחות עצמך. אתה בוחר לעצמך את המסלול והוא מתובל בנחישות, בתבונה וברגישות.
גם אם לא תמיד יוצא לך בדיוק כמו שהתכוונת - אתה זה שתמיד מזכיר לי, שגם אדיסון טעה 1,600 פעמים, כדי להצליח בסופו של דבר.
אתה תורם ללא הרף ידע בכל כך הרבה תחומים, פתאום שולף איזו עובדה מסעירה על כרישים, או הסבר על מערכת השמש.
לפעמים אתה מדבר ומדבר כאילו אין מחר, עד שכולנו מבקשים קצת הפוגה, אבל זה המקום לומר לך, שמתוך שלל מילותיך אני תמיד דולה כמה פנינים - את האמירות שזוכות להיכנס להיכל המכובד של הז'רגון המשפחתי.
את המקוריות חשפת בגיל צעיר, למשל כשהיית בגן ולמדתם על עיר הקודש סיפרת לי: "אמא, יש בירושלים הרבה שערים, יש את שער האריות, שער יפו, שער פח הזבל..." - וככה נתת תרגום חופשי לשער האשפות.
את התום, הבהרת בשנותיך הראשונות. למשל כשאבא יצא ללוות את נסיכה מספר אחת לטיול, שאלת למה הוא לוקח נשק. כשאבא ענה: "כדי להגן עלינו", חיזקת מיד את דבריו והוספת: "נכון, ואם יבוא אריה..."
כמה שנים אחר כך - במתיקות שובת לב סיפרת לי בפעם הראשונה כשיצאת לטיול כולל לינה: "אמא, בטיול השנתי אנחנו ישנים באוכלוסיית נוער..."
אתה יודע בדיוק מתי להגיד: "אמא, רזית..." , או דקה לפני שאתה הולך לישון ללחוש לי: "you are the best mom ever!" , וככה להמיס אותי בשניות. איך אומרת עליך ענבר? "נסיך מספר שתיים יעשה יום אחד, אישה אחת, מאד מאושרת..."
אני מרגישה אותך ורואה לך את הנשמה, וגם אם לפעמים סוערות הרוחות, אנחנו תמיד מוצאים את המקום להתנצל, ליישר את ההדורים ולחזור לשביל הזהב.
אתה מפנק אותי כשאתה עושה קניות בסופר, מביא את מספר שלוש מבית ספר או את הבנות מהגן, מכין לנו סושי לתפארת, שותל פרחים באדניות או צובע לעצמך את החדר- כולך חדור משימה, ומנגד - מעופף כמו שרק אתה יכול, ושואל אותי כשכל הבית בהכנות וסידורים קדחתניים לקראת האירוע - "מה??? עוד יומיים הבר מצווה? לא בשבוע הבא?... "
עם אחיותיך אתה מנהל מערכות יחסים משולבות.
נסיכה מספר אחת ואתה מרשים לעצמיכם לא ממש לתקשר אם לא ממש בא לכם, אבל כשאתם הולכים על זה, מתקבלת חזית אחידה, בעלת שפת סתרים וצחוקים שרק אתם יכולים להבין.
הנסיעות הממושכות לחו"ל והחיים שם רק המחישו לי כמה רגישים אתם זה לזו, מגוננים, מרגיעים ותומכים. למשל כשבשיא האריזות לקראת החזרה הביתה, שניכם שמתם בפול ווליום את השיר שאימצתם, הסתובבתם בבית בין הארגזים ושרתם בקולי קולות כמו משוגעים - "I'm coming home", וכולנו ידענו שאתה מת להישאר, אבל מפרגן לאחותך.
וכשאני רואה את 'הרגעים שלכם', אני יודעת שהצליח לי...
לגלות לך סוד - היא סתם משחקת אותה קשוחה, לא רק היא קרועה עליך, גם החברות שלה.
את שלוש אחיותיך הקטנות אתה מפנק עד כלות, ומנגד מחנך ומעמיד במקום, משחק איתן כמו ילד, ולוקח אחריות של הורה, והיופי הזה של כל הצדדים שבך, הם שעושים אותך כזה יחיד ומיוחד.
אז אם לפעמים קצת קשה להיות במיעוט הגברי בבית, כדאי להסתכל על חצי הכוס המלאה, כי עם כל הניסיון הזה עם נשים, מי תוכל עליך?...
הדמיון שלך לאיתי כמעט מבלבל.
כל כך הרבה קווי חוץ ופנים זהים לדמותכם. הרגישות, המסירות, הדאגה לזולת ולסביבה, האהבה לְעולם הטבע וְלַמרחבים, החוכמה, חוש ההומור, הציניות.
נפרדתם כשהיית עולל, בסך - הכל בן שלוש, ועל כן, המקום החשוב והמכובד כל כך, שאתה נותן לו בחייך לא מפסיק להפעים אותי, ומרגש את כולנו עד מאד.
איתי היה מחובר אליך מיומך הראשון - ואין שום פלא.
נסיך מספר שתיים יקר שלנו, היום כבוגר, אתה כבר בטח מבין שלחיים דינאמיקה משלהם, אבל דבר אחד אנחנו יכולים להבטיח בוודאות - אנחנו תמיד כאן בשבילך, תמיד כאן לצדך, ומברכים אותך מעומק ליבנו - כל שתבקש לו יהי.
מאחלים לך שתדע להפיק את המיטב מכל דבר, שתהייה בריא ומאושר.
אוהבים ומחבקים, מתרגשים וגאים,
אבא, אמא, ונסיכות מספר אחת שלוש ארבע וחמש.
בר מצווה - 15 יולי, 2011
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ok5
