Twenty Four Seven

א י ז ה   ס פ ר !!!

כשאני חשה שמחה ותוגה ונוסטלגיה וכמיהה.

כשאני בולעת את הסיפור חרדה לשלומן של הדמויות.

כשאני מתקמצנת על העמודים ובכל זאת גומעת אותם בשקיקה.

כשאני לא מפסיקה לדבר על הספר הזה שאני קוראת עכשיו ומשווקת אותו במסיונריות לכל אוזן (קשבת יותר או פחות...).

כשכל אלה (ועוד) קורים לי, אני יודעת שנפל לי משהו טוב בידיים (ותודה לענבר ).

זרחין הוא 'כותב מתחשב' (עכשיו המצאתי).  האירועים בספר מרובים, כך גם הדמויות הססגוניות, ככה שאפשר ללכת לאיבוד חופשי.  אבל לא.

האירועים אורגים את הכרונולוגיה כל כך טוב, שאפילו קוראים בעלי הזיכרון הרעוע ביותר (זה הגיל, והלידות, בחיי אני לא אשמה...) יצליחו לחבר בלי בעיה את כל הפרטים, ומפרק לפרק לקבל תמונה שלמה יותר. בהירה יותר.

האירועים מובאים לכל אורכו של הספר מתוך חוויותיהן השונות של הדמויות, כל אחת מהמקום הכל כך אישי שלה, והדבר נעשה במיומנות ובעקביות, כשכל סיפור המובא מחדש, מביא אתו תזכורת מהפעם הקודמת, כמו במירוץ  שליחים - בדיוק בחלק של החילוף. אליפות.

הספר מכיל 'מראות' לרוב.  גורלות משתקפים בין הדורות, מוכיחים שוב ושוב איך שגלגל מסתובב לו. המוטיב נפלא, אולם אודה ואומר - צרם לי מעט שבכל 'מקרה מראָה' שכזה, קיבלתי הסבר כתוב על העניין. לא היה לי שום צורך בכך. הייתי שמחה אם היה זרחין סומך על האינטליגנציה שלי ומאפשר לי 'לעלות על זה' לבד. אבל זה באמת הדבר הבלתי חיובי היחיד והמזערי שיש לי להגיד.

בקיצור - ספר קסום, מרתק,  והכי חשוב - כתוב מעולה.

עלילה מצוינת ושפה מקסימה, גדושה ב'אמרות שפר' נפלאות, חוכמת החיים הפשוטה והנוגעת.

לא להאמין אבל באמת יש לנו 'מאה שנים של בדידות' משלנו...