לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Twenty Four Seven


אימהות, בית, משפחה, חברות, אהבה, עצבים, לחץ וכמה תובנות...

Avatarכינוי:  ok5

בת: 56

Google:  ok5





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2012

המחברת הגדולה / אגוטה קריסטוף


 







לאחר חששות כבדים ומורא גדול מהספר הזה, סופסופ התחלתי... קראתי עליו
ביקורות כאלה טובות שהייתי חייבת, למרות שידעתי שיכאיב.

חצי שנה (!) הוא המתין לי בסבלנות על המדף, ובכל פעם מחדש בחרתי בספר
אחר על פניו, פחדנית שכמותי. בחיים לא קרה לי כזה דבר, להתחיל ספר בלי אויר. 


הסיפור קשה, מאד, ואילו הכתיבה - דווקא בשל היותה פשוטה וחד משמעית  - מאפשרת
לקרוא אותו, וזו גדולתו. כתיבה רגשנית, עמוקה יותר, הייתה הופכת אותו זוועתי מדי
עבורי. משורה לשורה, מעמוד לעמוד, חזרתי לנשום, למרות שעדיין נקרע לי הלב.


אכזריות החיים, בפרט כשהיא נוחתת על ראשיהם של ילדים, היא דבר קשה
מנשוא. לעומת זאת - זוג התאומים בסיפור, דווקא הם שהפיחו בי תקווה, הם ששכנעו אותי
שיהיה בסדר, שדבר לא יעמוד מול עולמם הפנימי העצום, מול רצונם, מול אמונתם בדרכם
הייחודית (הנוראה והמופלאה). שהם יכולים לכל. 


דהרתי בקריאה וכשהגעתי לסוף כאילו נכנסתי בקיר.

ספר שהתחלתי בצהרי היום, וסיימתי לפני שהתחלף התאריך. 

לקחת את הספר + נשימה עמוקה - ולקרוא!



 
נכתב על ידי ok5 , 6/10/2012 20:27   בקטגוריות בקורת, הרגע סיימתי לקרוא, ספרים רבותי, ספרים..., קריאה, ביקורת, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,094
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לok5 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ok5 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)