מה יש בו בזמן שתופס
אותנו כל כך חזק?
אנו מציינים כל דבר,
סופרים דקות ימים חודשים ושנים, מתקדמים ממועד אחד למשנהו בציפייה או בחשש. ממלאים
יומנים, מתכננים תכניות וחלקינו גם מחפשים רמזים סימנים תווים ואותות.
לְמה? לכל שאינו
נודע.
ואפילו כולנו כבר מאד
חכמים, כולנו מאד מאד מתקדמים, עדיין אינינו יודעים את כל התורה כולה.
אנו צועדים בגאון אל הקידמה,
מפותחי טכנולוגיות ועתירי ניסיון, ועדיין רב הנסתר על הגלוי.
מתסכל? לא בטוח. חוסר
ודאות מעורר סקרנות, סקרנות מעוררת חיפוש. חיפוש מעורר תהיות ואלה לא פעם באות על
סיפוקן בדמות התשובות אותן אנו מוצאים בדרכינו.
אז במקום להיכנע
לתחזיות אפוקליפטיות שיסודן לעיתים טעון בפרשנות לוקה בחסר, אפשר לבחור להסתכל על
זה קצת אחרת.
מחר יום חדש. בדיוק כמו שהיה יום ששי שעבר. ואם נחדד, גם היום היה בדיוק
יום שכזה. חדש.
יום חדש צופן בחובו
אפשרויות אינספור, לטוב ולפחות טוב, ולמרות שיש לי סימפטיה רבה מאד לזמנים ומועדים
(לששון בעיקר...), בשורות טובות או חלילה גזירות רעות, יכולות ליפול עלינו גם בלי
שום קשר ברור ללוח השנה. סתם (?) ככה.
המטרונום הפרטי של כל
אחד מאתנו הוא שיקבע אם נלך לישון מבוהלים או רגועים לקראת העתיד המתרחש לבוא.
מבחינתי מחר יום ששי.
ששי עם תאריך ממש חינני. ובמקרה שסימנים חיפשתי, מצאתי בו זוגיות, דואליות, התחלה
והצלחה.
ככה שאם כבר, אני מאד
נרגשת לקראת מחר, כמו שעלי להתרגש לקראת כל יום חדש.
ותודה לחכמי המאיה,
שגרמו לי לעצור, לחשוב, להעריך, להוקיר, למצות.
(רבע ל - 21.12.2012)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ok5