זה היה סתם יום רגיל אני היתי בדרך לבצפר .
אהה שחכתי להציג את עצמי קוראים לי דנה אני בת 12 מראשון ,
יש לי חבר קוראים לו רואי .
טוב אז אני ימשיך אז הייתה בדרך לבצפר ובדך וראיתי את רואי קראתי לו והוא ניגש אליי ואמר :
דנה נראלי שאנחנו צריכים להיפרד כי זה לא הולך בנינו אני אוהבת מישהי אחרת אני מצטער .
ונתן לי נשיקה וחיבוק, והלך .
התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה שאיבדה את בובה .
ואז נתקלתי בילד, כול החפצים שלי נפלו לי מהיד , והוא עזר לי להרם אותם .
והציג את עצמו: "שלום , אני כוכלך מצטער . אני מור ואת ?"
עניתי לו : "היי , אני דנה ."
הוא היה כולכך חתיך שלא יצאו לי מילים מהפה , היתי מואוהבת בו עד השמיים .
והוא גם אמר לי שהןא חדש ופתחנו שיחה מאיפה הוא וזה את יודעים .
אבל לא יכולתי לשכוח את רואי הואעבר לי בראש כמו לא יודעת מה .
שבוע אני ומור נפגשנו דיברנו יצאנו .
עיד שיום אחד הוא לכך אותי לצד ואמר לי "דנה אני די בקטע של רוני את יכולה לדבר איתה בישבילי ? "
היו לי דמעותץ בעניים לא יכולתי למצמץ .
ומה היתי יכולה להגיד לו ? לא ? לא ברור שהסכמתי .
חזרתי הביתה מוטשת רציתי להיתאבד !!!
רציתי לקפוץ מהגג עמדתי ליד החלון .
ואז אני שומעת צילצול בפלפון לא רציתי לענות .
אז השאירו לי הודעה .
"אהה דנה זה מור אני לא באמת היתי בקטע של רוני לא יכולתי להגיד לך את זה בפנים אבל אבל א נ י - א ו ה ב - א ו ת ך . . . "
אבל כבר לא הייתי שם .
אני העדכן אחרי 10 תגיבו .