אני רוצה לעשות שנת שירות.

חלק מכם יחשבו: שיואו, איזו אצילת נפש, היא רוצה לתרום שנה שלמה מחייה הכה חשובים ומשמעותיים כדי לתרום לחברה!

וחלק אחר יחשוב: איזה פרייארית, שנה שלמה מהחיים שלה בלי לקבל שום כסף. חוץ מזה, את סתם דוחה את החיים שלך.

זה לא ממש אכפת לי, המניעים שלי ללכת לשנת שירות הם אנוכיים להחריד. אין לי שום דחף פנימי לתרום לחברה והנפש שלי ממש לא אצילית. 

 כדי לממש את משאלת ליבי העמוקה ביותר לעשות את הש"ש שלי באיזשהו גוף ירוק (החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, חוות אקולוגיות למיניהן) פתחתי את האינטרנט והתחלתי לחפש. מצאתי כל מיני דברים שנראו לי מעניינים ומתאימים לי.

אך אבוי! קרה המקרה ואני לא חלק מהתנועה הקיבוצית (גרה בעיר ולא ביישוב, מושב או קיבוץ) - מה שאומר שיותר מחצי משנות השירות סגורות בפניי. לא אמרתי נואש והחלטתי לבדוק את הכל בכל מקרה. 

גיליתי שתלמידי פנימיות מקבלים יחס שווה לקיבוצניקים, אבל מיד לאחר מכן גיליתי גם שמדובר בפנימיות מסוימות של המנהל לחינוך התיישבותי ושהפנימייה שלי לא נופלת בקטגוריה הזאת. 

אמרתי לעצמי : טוב נגה, את חומר אנושי משובח, לכן ייקחו אותך גם אם את לא חלק מהתנועה הקיבוצית! נסי לפנות אליהם באופן אישי, אולי איזה מישהו נחמד יסדר לך איזו שנת שירות מצוינת בשיקום שמורות או בניית בתי בוץ!

לאחר ששלחתי מיילים ידידותיים והתקשרתי לכמה מהגופים שאני מעוניינת להשתנשן בהם, קיבלתי תשובות מעצבנות מאוד:

חווה ואדם- החווה האקולוגית ליד מודיעין:

"כדי להרשם ליום הפתוח בחווה את צריכה להרשם דרך האתר של התק"מ (התנועה הקיבוצית) ואנחנו נתקשר להזמין אותך."

כדי להרשם לאתר של התק"מ חייבים להיות חלק מהתק"מ! ארררר.

טלפונים שנותרו ללא מענה והודעות קוליות שהבטיחו שיחזרו אליי מעולם לא חזרו.

אף אחד לא אוהב אותי ):

חוץ מהחברה להגנת הטבע, להם לא אכפת איפה אני גרה.