סליחה שאתמול עסקתי בימי הולדת של אחרים ולא בשלך.

סליחה שכמעט שכחתי למרות שממש ובאמת שזכרתי מראש.

סליחה כי אם זה היה הפוך אתה בטח לא היית שוכח. אין מצב.

סליחה שהיו צריכים להזכיר לי.

סליחה שגם אחרי התזכורת, הבית הילדים ואירועי ה'וויקאנד' בכל זאת שאבו אותי אליהם בוואקום.

סליחה שאני מקדישה לך זמן יומולדת באיחור של יום.

סליחה שרק היום אני קולטת בן כמה יכולת להיות.

סליחה שהמציאות והיומיום בסוף באמת יותר חזקים מהכול קיבינימאט.

וסליחה שאני יודעת שהמציאות הנחושה הזו היא גלגל הצלה ממנו אסור שיברח האוויר, כי אז גם אני לא ממש אוכל לנשום.

מקווה שפתחת שולחן עם החבר'ה אתמול אחי היקר, ושהיה שם אוכל טוב ומוסיקה טובה.

חברה טובה בטוח שהייתה לך כי הרי אלוהים לוקח את כל הטובים.