פשוט כל כך..

אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים , והיה מעניק לי במתנה פרק חיים , הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול. יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב , אבל בוודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר.הייתי מעריך את הדברים , לא לפי שווים , אלה לפי ערכם. הייתי ישן מעט , חולם יותר. אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים , אנו מפסידים שישים שניות של אור. הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו , הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים.אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים , הייתי מתלבש בפשטות , הייתי משתרע מול השמש , חשוף לא רק בגופי אלה גם בנשמתי.הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחשובם שהם מפסיקים להתאהב בהזקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב! לילד הייתי נותן כנפיים , אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף.לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלה עם השחכה. כל-כך הרבה דברים למדתי מכם , האנשים , למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר , מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורה העלית במעלה ההר. למדתי כשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו , הוא מחזיק אותו לתמיד. למדתי שלאדם יש זכות להביט כפלי מטה בזולת רק כשאר הוא עומד לעזור לו להתרומם. כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד מכם , אבל באמת - הם לא יעזרו לי, משום שכשישימו אותי בתוך הארון , למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים. אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך , הייתי אומר "אני אוהב אותך" מבלי להניח , בטיפשות , שזה כבר ידוע לך. תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב , אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שאנשר לנו , נהייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך , ושלעלום לא אשכחך.המחר לא מובטח לאף אחד , צעיר או זקן. היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אוהביך בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום , כי אם המחר לעולם לא יגיע , בדוואי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך , לחיבוק , לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה. שמור את אוהביך קרוב , תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם . תאהב ותתיחס טוב אלהים , תקדיש זמן להגיד להם " אני מצטער" . "תסלח לי" , "בבקשה" , "תודה" , וכל אותם מילות האהבה שאת המכיר. אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלהוים את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך.