מהפרקים הקודמים:
"שירן.." העיר אותי משינה קול
"מה?..כבר בוקר?" שאלתי בקול ישנוני
"כן חמודה.. את צריכה ללכת לבית הספר.."
פתחתי את עייני וראיתי את "אמא?!"
"כן חמודה.. קרה משהו?" שאלה אותי אמא בקול מודעג
קמתי.. הייתי בחדר האורחים של משפחת שקד אבל מה אמא שלי עושה כאן? הצצתי בשעון.. 4:00 לפנות בוקר..
"מה את עושה כאן ב4 לפנות בוקר?! " צעקתי
"שששששששש......." היא לחשה
"בואי אנחנו בורחות.."
"מה!? למה לי לברוח איתך?" שאלתי
"מה למה?! את לא יודעת אבל מיקה וגלעד שקד רצחו את.."
לא יודעת למה אבל לא הייתי מופתעת..
"את ההורים האמתיים שלי..." אמרתי..
אמא לא שאלה איך אני יודעת.. היא לא אמרה דבר רק החזיקה בידי והוצאה אותי דרך החלון...
פרק 14
ישבתי במכונית גדולה ושחורה.. אמא הכניסה אותי בכוח לתוכה והיא ישבה ליד הנהג ונישקה אותו.
"אמא! מה את חושבת שאת עושה?!" שאלתי היה חשוך אז לא ראיתי את מי היא נשקה, אבל הוא ראה אותי ואמר " שירני!! אין מצב שאת לא זוכרת אותי!!"... זה היה אבא... אוי הייתי בטוחה שאמא בוגדת בו! ואז זה היה יכול להיות כול כך מגניב!! ..
"אה.. היי אבא.." אמרתי בלחש
"לאן נוסעים??" שאלתי כמעת בצעקה
אמא ואבא הסתכלו אחד על השני ואבא אמר:"לדוד גורן".
נבהלתי
"למה?.. למה לדוד גורן?" שאלתי בפחד
דוד גורן היה אח של אבא שלי.. אני זוכרת אותו מאז שהייתי תינוקת,לגורן אין ילדים.. אז כשאמא שלי גילתה שאני בהריון אז הוא ממש התרגש.. רק שאין ממה.. אני לא הבת של אמא שלי.. זאת אומרת כן אבל לא של האמא הזאת... אני מאומצת אבל זה לא בטוח בכלל...
אז גורן התרגש ושוב לא היה ממה הוא רצה ממש בן אבל כשאמא שלי ילדה\אימצה אותי והוא ראה שזו ילדה הוא לא אהב אותי יותר.. אפילו שלא נולדתי..
אז תמיד כשהייתה לי יום הולדת תמיד אמרו לי גורן חולה גורן בח"ול.. וכול מיני כאלה..
וכולם ידעו שהוא שנוא אותי...
"לא רוצה לבוא איתכם!!!" אמרתי ובדיוק כשהאוטו נעצר ירדתי ממנו אמא ואבא לא אמרו כלום רק המשיכו לנסוע
הפלפון שלי צלצל 'גאל' גאל? שאלתי את עצמי ממתי היא מדברת איתי
אבל בכול מקרה עניתי
אני:"הלו?"
גאל:"שירן היי אני חייבת אותך מהר!"
אני:"מה???"
גאל:"טוב זה דיי דחוף"
אני:"את בבית?"
ניסיתי למשוך כדי שתגיד סליחה
גאל:"שירן אני ממש מצטערת.. אבל זה דחוף!!"
אני:"בסדר גם אני אבל את בבית?"
גאל:"כן.."
אני:"את לבד..?"
גאל:"שירן יש לי צירים!!!"
כמה ימים לפני השיחה וליפני ששירן ידעה שההורים שלה סוחרי סמים וכול זה=]
רצתי לבית הספר.. היה שמש יפה אבל זה לא עזר....
"אמ...לא הרגשתי טוב בבוקר.. אז זה לא היה בטוח שאני אבוא.... לא זה לא תירוץ טוב.." חשבתי
"כן שירן למה את מאחרת?" שאלה נורית המורה ללשון
"סליחה.." מילמתי וישבתי ליד יונתן
'היי' גאל שלחה לי פתק
'היי' שלחתי חזרה והיא לא שלחה לי יותר חוץ מזה
"למה את מאחרת?" יונתן שאל
"סתם..." אמרתי ופתאום הייתה דפיקה בדלת
"כן" אמרה נורית
ניכסנו שני ילדים מכיתה י"א בן (דור) ובת (רונה)ואמרו
"היי כול כיתה ט'3!!!" אמרו שניהם ביחד
אבל אף אחד לא ענה
"טוב.. קהל קשה" מלמל דור
"אוקיי אתם בטוח אוהבים מסיבות כול זה..ועוד שבועיים נגמרים הלימודים ואתם בכיתה י'!!!!!!!!!!!!!" צרחה רונה ונורית סימנה לה בשפת סימנים 'נו נו נו..' או 'חכי חכי' ורונה נשתתקה
"אז.." המשיך דור
"אנחנו עושים לכם מסיבה!! בקאונטרי!!"
"יש!!!" כולם צעקו ואני יש הסתכלתי על גאל אני יודעת שבגלל שהיא דתייה היא לא תוכל להיכנס.. אבל היא נראתה מאושרת כמו כולם אז העניין הזה לא הטריד אותי יותר
באותו יום גאל ואני הלכנו לקניות, כול אחת קנתה בגד ים ושמלת ים\ערב אותו הדבר... וגם קניתי קשת מדהימה
ואיפור והייתי מסודרת! עוד יומיים ויונתן שלי!!!! אני המיס אותו!!! שמחתי
שיט!!!! אני מאחרת גם לאוטובוס!! אני כול הזמן מאחרת!!!!
רצתי לאוטובוס למסיבה
שיו. הגעתי
עלתי והיה מקום אחד פנוי..
ההמשך בפרק 15
לוב ליפז=]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: