ליפז סיפורים (ע"ר)

בפרקים הקודמים

רצתי לבית הספר.. היה שמש יפה אבל זה לא עזר.... "אמ...לא הרגשתי טוב בבוקר.. אז זה לא היה בטוח שאני אבוא.... לא זה לא טירוץ טוב.." חשבתי "כן שירן למה את מאחרת?" שאלה נורית המורה ללשון "סליחה.." מילמתי וישבתי ליד יונתן

'היי' גאל שלחה לי פתק 'היי' שלחתי חזרה והיא לא שלחה לי יותר חוץ מזה "למה את מאחרת?" יונתן שאל "סתם..." אמרתי ופתעום הייתה דפיקה בדלת "כן" אמרה נורית ניכנסו שני ילדים מכיתה י"א בן (דור);ובת (רונה)ואמרו "היי כול כיתה ט'3!!!" אמרו שניהם ביחד אבל אף אחד לא ענה "טוב.. קהל קשה" מלמל דור "אוקיי אתם;בטוח אוהבים מסיבות כול זה..ועוד שבועים נגמרים הלימודים ואתם בכיתה י'!!!!!!!!!!!!!" צרחה רונה ונורית סימנה לה בשפת סימנים 'נו נו נו..' או 'חכי חכי' ורונה נשתתקה "אז.." המשיך דור "אנחנו עושים לכם מסיבה!! הקאנטרי!!"

"יש!!!" כולם צעקו ואני יש הסתכלתי על גאל אני יודעת שבגלל שהיא דתיה היא לא תוכל להיכנס.. אבל היא נראתה מאושרת כמו כולם אז העינין הזה לא התריד אותי יותר באותו יום גאל ואני הלכנו לקניות, כול אחת קנתה בגד ים ושמלת ים\ערב אותו הדבר... וגם קניתי קשת מדהימה ואיפור והייתי מסודרת! עוד יומים ויונתן שלי!!!! אני המיס אותו!!! שמחתי שיט!!!! אני מאחרת גם לאוטובוס!! אני כול הזמן מאחרת!!!! רצתי לאוטובוס למסיבה שיו. הגעתי עלתי והיה מקום אחד פנוי.. ליד לילך..

פרק 15

"אני רואה שאין ברירה.." אמרתי והתיישבתי לידה

"אפפפפ.. מאמי את לא יכולה לשבת כאן.." לילך אמרה

"למה לא?" שאלתי בקול מתנשא

"בגלל ש.. טוב שבי."

התיישבתי ופתאום עלה לאוטובוס יונתן הוא לבש חליפה יפה והביא איתו תיק שהייתי בטוחה שהבגד יש המדהים שלו בפנים הוא חייך ואז אחריו עלה אחיו הגדול דניאל, הוא היה יותר יפה מאח שלו!! הוא היה פשוט מדהים..

"שירן?" יונתן שאל

"מה??" שאלתי כאילו התעוררתי מחלום

"זה בסדר שאני אשב לידך.. אין מקום.." הוא שאל

"אבל.." העפתי מבט למקום שלצידי .. לילך לא ישבה שם..

"לילך לא הייתה פה?" שאלתי.

"כן" הוא חייך

"אבל היא הלכה.. לשבת ליד גיל.."

"אה.. אוקיי שב" אמרתי לו

הוא ישב..

"אמ.. שירן תקשיבי.. אני חייב לדבר איתך על משהו.." יונתן אמר

"מה שאלתי" אבל הוא הפסיק אותי באמצע והתקרב אליי...התחלתי לרעוד.. אולי זאת הנשיקה הראשונה שלי? אולי זאת? הוא המשיך להתקרב לפי.. הייתי בלחץ לא ידעתי מה לעשות ואז הוא התקרב עוד יותר ושפתיו היו במרחק של סנטימטר אחד ואז..

הוא נישק אותי... לא יכולתי לעצור אותו זה היה הרגע הכי משלם בחיי.. הרגשתי בשמים הרגשתי שאני סופסוף יכולה לספר לגאל שהתנשקתי בפעם הראשונה בחיי....

אבל אז הוא הפסיק הוא החזיק את ידי וחייך..

"אז.." הוא התחיל..

"אנחנו ביחד?" ובמקום לענות לו נישקתי אותו  עד ששמענו משהו משתעל לידינו.. זה היה הנהג אוטובוס..

"אוי לא.." יונתן אמר בשקט והחזיק בידי וירדנו מהאוטובוס למסיבה..

רקדנו ביחד ובסלאו הוא הזמין אותי  ונישק אותי...

זה היה הכי מרגש בעולם.. וכשרקדנו ראיתי את לילך עם אדם.. זה שגאל אוהבת.. אבל הם לא רקדו.. לילך דיברה איתו ומאז הוא ניראה עצוב... גאל ניצלה את המצב ודיברה איתו.. ומאותו ערב גם לה יש חבר...

אחרי שיחת הפלפון של גאל לשירן

אני:"גאל?! את רצינית? אבל את רק.."

גאל:"אני יודעת בחודש שמיני..את חייבת לעזור לי!! רק תסלחי לי!!!!!!!!" גאל התחננה ואז שמעתי אותה צורחת

אני:"אני באה מהר!!"

אמרתי וניתקתי

רצתי.. הכי מהר בעולם.. וכשהגעתי ובית של גאל רק המכונית של אמא של גאל הייתה.. אבל המכונית המשפחתית לא הייתה..

נכנסתי בלי לדפוק ועליתי לחדר הבנות

גאל שכבה על המיטה של מירי

"גאל." לחשתי

"איפה אדם או DJ??" שאלתי אותה

גאל לא ענתה לי

היא כול הזמן צעקה, עזרתי לה לקום ולרדת במדרגות והושבתי אותה לע הספה וניגשתי לטלפון

"מה את עושה?" היא שאלה בקושי

"מתקשרת לאדם.. או.." 

"לא!!!!!!!!!" גאל צעקה במעט הכוחות שהיו לה..

"את רואה את המפחות של המכונית של אמא שלי..הורודים? כן.. כחי אותם ואותי לאוטו.."

"מה!? אני לא יודעת לנהוג אני רק בכיתה ט'!"

"שירן אני לא יכולה יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" היא צרחה

"בסדר!!!!!" אמרתי ועזרתי לה, פתחתי את הדלת האחורית של האוטו והכנסתי את גאל...

"שירן אני מרגישה אותו יוצא!! את חייבת לנהוג הכי מהר בעולם!!!" היא אמרה לי

טרקתי את הדלת ופתחתי את דלת הנהג..

אני זוכרת שהייתי קטנה אבא לימד אותי לנהוג..

כן ככה.. האוטו הונעה

התחלתי לנסוע.. לא ראיתי כלום.. היה חשוך.. ומרוב לחץ לא ידעתי איפה מדליקים את האורות

נסעתי על הגז הכי מהיר אוטו משטרה נעצר ושוטר סימן לי לעצור וגאל אמרה לי "שירן אני מרגישה את הראש שלו יוצא!!" היה לה עוד ציר

לא עצרתי..

"הנה גאל! בית החולים!!" אמרתי לה..

"כן.." שאלה אחות צעירה, היא לא ראתה אותנו כי עיניה היו מרוכזות במחשב

"אני יולדת פה!!" גאל צרחה ואז האחות שמה לב וקראה לכול מיני דוקטורים..

ד'ר אחד רצה לקחת אותה אבל היא החזיקה בי.

"גם היא!" היא אמרה והד'ר היה חייב להכניס אותי..

נכנסנו לחדר לידה ואז הכול התחיל!

הד'ר עזר לגאל... אבל היא לא עשתה כלום ממה שהוא אמר לה.. ורק בסוף שהיא הבינה שאין מה לעשות היא התחילה

"ד'ר!!!!" צעקה אחות

"התינוק הפוך!!" היא צרחה שוב

"אוי לא!" מילמל הד'ר

"צאי מכאן!" הוא אמר

"לא!" גאל אמרה

"אולי תצא אתה!!"

"טוב תישארי!" הוא אמר והתחיל בניתוח

בסוף גאל התעלפה..אז הרופא אמר לי לצאת..

אז יצאתי

ואחרי 5 שעות אחות קטנה יצאה עם שני תינוקות קטנים למדי ניגשתי עלייה..

"גאל בסדר?" שאלתי

"כן.. היא בסדר אבל.."היא נתנה לאחות את התינוקות 'לפגיה' היא אמרה לה בתנועות שפתיים

"את יכולה בבקשה לספר.. לי חמודה.. למה ילדה בת 14 או 15 בהריון??"

ההמשך בפרק 16

לוב ליפז=]