ליפז סיפורים (ע"ר)

מהפרקים הקודמים

"אני לא מאמינה.." היא אמרה שוב וניגשה אליי וחיבקה אותי.. הייתי בלחץ עייני ניפחתו לרווחה אבל חיבקתי אותה

ואז גם יואב בא וחיבק אותי.. לא ידעתי מה לעשות..

"זו לא בדיחה או משהו כזה נכון?" שאלתי

"לא חמודה שלי!" אמרה שרון וסקרה ושוב חיבקה אותי.

"אנחנו חייבים להראות לך משהו.. שתדאי שזו לא בדיחה..בואי" יואב ציווה בקול יפה והוביל אותי ואת שרון לחדר קטן והתחיל לדבר:"שירן.. לפני 16 שנה.. בעיר שלנו אהבו לחתן בגיל נורא צעיר.. אני ושרון הכרנו אחד את השני ואהבנו אחד את השנייה נורא.." הוא אמר ושרון נצמדה איליו ושניהם התנשקו "אז.." הוא נירפה בעדינות משרון אבל היא המשיכה להסתכל עליו "אז.. יום אחד כשהייתי בן 15 אמרו לי שאני עומד להתחתן עם אחת בשם ריקי גולן....הייתי בלחץ.." עכשיו גיליתי שהלחץ הוא מאבא.. "וביום החתונה.. " הוא אמר..

"את יודעת מה.. תיראי לבד.." הוא אמר והפעיל את הטלוויזיה..

ושם ראו את יואב וריקי.. מצולמים ביום החתונה.. אבל ברגע ששאלו עם משהו מתנגד פרצה נערה בת 14 שמנמנה מהריון.. ואמרה:"לא אתן לאהובי יקירי להתחתן עם פצלוחה!" היא אמרה ונישקה את יואב.. ועברו כבר כול הברכות.. אז הם נחשבו לזוג נשואי..

"אבא שלי לא אהב את שרון.. אבל אז הוא גילה שהיא בהריון ממני אז בכלל.. הוא צווה עליי לגרש אותה.. גירשתי אבל נתתי לה בית ובאתי לבקר אותה כול יום!, אבא לא אהב את זה שהיא בהריון.. כי הוא לא רצה שיהיו לי ילדים לפני החתונה.. והוא בכלל שכח שאני נשואי לה.. הוא בכלל לא דיבר איתי מאז.. אבל זכיתי בשרון.." הוא קינח את האף והמשיך

 פרק 18

הייתי עדיין בשוק... אוקיי הכול התחיל בזה שהייתי ילדה רגילה ואז זה שגאל בהריון.. ושאני מאומצת.. ושההורים שלי סוחרי סמים.. ועכשיו ההורים האמתיים שלי עומדים מולי!! אה כן ושכחתי את זה שיש לי את החבר הכי חציך בעולם! ועכשיו אני כן מתענינת בבנים.

יצאתי מהחדר משאירה את שרון ויואב לבד.

"אוי." דיברתי לעצמי..

יונתן ודניאל מחכים כבר כמה שעות..

"איפה היית!?" שאל יונתן.. הוא דאג לי ייאפי!=]

"בשום מקום.." אמרתי וחיבקתי אותו חזק,יונתן היה עם הגב לדניאל.. אני הייתי עם הפנים איליו.. אז הראתי לו שאני לא אוהבת אותו כמו שהוא חושב.. אבל הוא רק חייך והלך לחדר של גאל..

יונתן ואני נכנסנו גם הוא החזיק לי את היד בחוזקה כאילו הוא לא רוצה שאני הלך לו.. אני מתה עלייו.. אבל גם על אח שלו!

אוי איזה חיים..

"נו." אומרת גאל

"הם נחמדים?" היא שואלת.

"כן בטח.." אמרתי

"יו שירן! הינה לילט (קטנה)  שירן!" יונתן אמר והחזיק את ג'ליאנה

"זו לא שירן." אמרה ג'ול

"זו אני! השניה זו שירן.." היא אמרה לו ולקחה את ג'ולאנה מידיו..

יונתן לא הבין מה היא רוצה הרים אותי במקום את שירן הקטנה והלך איתי למיטה שלה..

"רואה שירן קטנה" הוא אמר מתאמץ

"זו שירן הגדולה.. " הוא אמר גמור סופית והוריד אותי

צחקתי כמו שלא צחקתי במשך כול התקופה המוזרה הזו..

______________

"1,2,3,4,5,6,7,8,9,10.....זהו!!!! נגמרה השנה!!" צעקו כול התלמידים ביחד

"חופש גדול סוף סוף!" אמרתי ונישקתי את יונתן..

ג'ול וגאל באו אליינו, אדם ניגש ונישק את גאל.. הם שוב חברים..

את גו'ל אף אחד לא נישק.. אולי כי אף אחד לא אהב אותה.. אבל כדי לא להעציב אותה אני וגאל נישקנו אותה כול אחת מלחי אחרת..היא נראתה נגעלת אבל חיבקה אותנו בתודה..

"טוב.. אז היום בבית קפה 'עננים'?" שאל דניאל שבדיוק ניכנס הוא נגש אליי וחיבק אותי "קרציה" אמרתי בצחוק אבל חיבקתי אותו חזרה..

ליונתן זה בכלל לא היה איכפת הוא רק ידע שזה חיבוק ידידים..גם הוא היה מחבק את גאל.. כי מאז שהיא ילדה אני,גאל,יונתן,דניאל,ג'ול וקצת אדם נהינו חבורה.. כול יום שישי בערב יצאנו לבלות ביחד חמשתנו.. ועכשיו שאדם שוב חבר של גאל הוא בא איתנו גם.

"אז אל תשכחו!" אמר דניאל וכולנו יצאנו מהכיתה וגם מהבית ספר..

"ביי גאל, אדם וג'ול" אמרנו אני דניאל ויונתן הם היו בדרך אחת ואנחנו בדרך אחרת..

"אז איזה כיף.. איזה כיף שסוף סוף ניגמרה השנה!" אמרתי והחזקתי את התעודה שלי.אנחה.

"בואו נשווה ציונים!" יונתן אמר

"טוב" ענינו אני ודניאל ביחד

"מתמטיקה!" יונתן אמר

אני:"92"

יונתן:"100"

דניאל:"40"

אני ויונתן הסתכלנו עלייו והוא חייך חיוך מבויש

"אנגלית"

אני:"89"

יונתן:"100"

דניאל:"49"

"מה קורה לך!?" שאלתי

"מה.. המורים שונאים אותי.. אבל מה את רוצה ממני.. תיראי את החבר החנון שלך.."דניאל אמר ודחף את יונתן..

רק שזו לא הייתה דחיפה קטנה.. יונתן שהיה הכי צמוד לכביש נפל עלייו ובדיוק עברה משאית!

"יונתן!!" צעקתי ורצתי לעבר המשאית..

"לא..." התחלתי לבכות 

"אני ממש.. מבקש סליחה.." אמר הנהג שבאותו הרגע יצא מתוך המשאית

דניאל בא אליי וחיבק אותי ואני התחלתי לבכות..כמו של בכיתי כול התקופה הנוראית הזו...

ההמשך הפרק19

לוב=]

ליפז