לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ליפז סיפורים (ע"ר)



Avatarכינוי: 

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

8/2008

פרק שני


מהפק הקודם:

*&*&*הסיפור מזוית הראיה של גאל(כול פעם שדבר כזה יכתב זה אומר שאותה הדמות תספר עכשיו*&*&*&

יכולתי להישבע ששמאתי הצלפה באחותי אביה אמל'ה עוד שניה החבל יהיה על הגב שלי...

ולא על הגב של אביה...

 

פרק שני

*&*&*הסיפור מזווית הראיה של גאל(עדיין)*&*&*&

נפרדתי בבכי משירן היא לא הבינה למה הבכי אבל בכתה בשבילי..=] אני מתה עלייה..

נכנסתי הביתה ראיתי את אימי מחזיקה את שלום וגליה(האחים הקטנים שלי) וראיתי את אביה ערומה רצה בבית ואבי רץ אחריה עם השוט, הסתתרתי מאחורי הארון ובלי שאבי סם לב קראתי לאביה, נתתי לה את המעיל שלי.. הבית היה נורא קר ומבלי שאבא ראה אותנו אביה ואני נכנסנו לחדר הבנות שם ישנה לה שרה ומירים קראה ספר מירים ישר נפלה והמיטה כדי להתחבא מתחתיה גם שרה עשתה אותו הדבר(שלום וגליה בני חודשיים הם תאומים שרה בת 13 ומרים בת 15 אביה בת 7 וחצי ואני בת  16 וחצי) "מה קורה לכן?" שאלתי את שרה ומירים "זה אבא" הן אמרו לי ביחד ושרה נעלה את חדר הבנות "בגלל ששרה קיבלה 89 ולא 100 הוא כועס על כולנו" אמרה מירים  פתאום נשמעה דפיקה בדלת "מי זה יכול להיות?" שאלה שרה? "זו אני" נשמע הקול."אמא" אמרנו כאילו הרגע המצנו את המילה פתחתי את הדלת ואבא עמד שם חונק את אמא וכשפתחתי את הדלת הוא זרק אותה ועוד חבילת במבה ואמר תוכלו כי זו הסעודה האחרונה שלכם וזר לאמא את גליה שלום אביגל וחיה (אביגל בת 4 וחיה בת 10) טרק את הדלת וצחק צחוק גדול והלך לחדרו של אחינו הגדול משה שלו אבי לא עשה דבר כי היה מלומד מאוד ומאורס "בוא משה אנו הולכים לבקר את אישתך לעתיד וגם את אמא שלה חה חה חה!!" אמר אבי "אני בא" משה סיים לקרא ספר על היתעללות בנשים (הוא קרא אותו בחוסר חשק) ואמר לאבי "אני כבר בא!!" הוא הלך למידבח והיכן לנו סעודה ואוכל ל שלום וגליה ונתן לנו את האוכל ולכול אחת ואחד נשיקה וחיבוק ויצא ואימי התחילה לבכות.

*&*&*הסיפור מזווית הראיה של שירן(המספרת הרגילה)*&*&*&

אחרי שגאל הלכה הרגשתי קצת אשמה במקרה של אדם וכול זה והיחלתתי שאני צריכה להתקשר אליה 

כשהתקשרתי בפעם הראשונה אף אחד לא ענה ופעם השניה ענה לי קול חלוש ביקשתי את גאל וקול אמר שאין אף אחד שקוראים לו גאל גאל ששמעה את מה שאמה אמרה אמרה שהיא צריכה את הטלפון וזו השיחה שלנו:

גאל:"שירני למה את התקשרת?"

שירן:"רציתי להגיד לך סליחה על כול הקטע עם אדם.. אבל אמא שלך אמרה לי שאין בבית אף אחד שקוראים לו גאל.."

גאל:"בקשר לזה.. יש לי עוד שם בתעודת זהות שלי כתוב גלית אברהמי ולא גאל.. כאילו אני המצתי את השם הזה... את חושבת שבבית דתי יקראו לילדה גאל?"

שירן:"אז למה לא אמרת לי.. לכולם כלום..?"

גאל:"טוב לא משנה אני צריכה לסגור ביי מאמי"

שירן:"גאל ..גלית גאל שניה.."

טו טו טו טו טו טו

אני לא מאמינה שהיא ניתקה לי!! ממש לא מתאים לגלית או לגאל....

באסה

"שירן ארוחת ערב.." שמעתי את אימי קוראת לי

"אני באה"

 

ההמשך יבוא

נכתב על ידי , 28/8/2008 15:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



259

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לל*פז 3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ל*פז 3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)