בדיוק כמו פעם.

וזו אותה ילדה שעומדת על הקוביה

כל יום כול שעה

מסתכלת למטה מסתכלת למעלה

הילדה שרצתה אהבה ,

מסתכלת הצידה מסתכלת אחורה

ואיננה יודעת שמאחורי חלון

אנחנו עמודים וצחוקים

על הילדה שרצתה אהבה.

אנחנו עם כזה מגעיל

לא באמת אכפת לנו ממה שאחרים מרגישים

אין משהו שאני יותר שונא מי זה שאומרים לי שאוהבים אותי ולא מתכוונים לזה

למה אנחנו צריכים לריב על הדברים הקטנים בחיים

למה אי אפשר להיתפשר?

למה הכול חייב להיות כזה רע. כזה מגעיל. דוחה :/

מצבי רוח מתחלפים.

אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב
לחצו לה בבטן, הרביצו בגב
אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם
אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם

אמרו לה תראי, את חושבת אחרת
וגם כשגדלת את עדיין זוכרת
נשברת ועפה לשמיים שלך

ואולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו
החזקת חיים

ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב
רוצים שתצחק, שתחיה ועכשיו
אבל איך בחלום, היד מתרוממת
זה נראה אמיתי והנה היא שוב
משחקת איתם והם נחמדים
אוספים ממתקים ושומרים

שאולי במקרה יגמרו החיפושים
ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו
החזקת חיים

ואיפה החיים שלך היום, הא?
מערכת ויתורים גדולה
זה לא האמיתי שמחפשים
זה רק הרגש שחוטף מכה
דירה יפה בעיר קרה, רחוק מכאן
כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן

ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו
החזקת חיים
ואיפה החיים שלך
ואיפה חברים שלך

http://uk.youtube.com/watch?v=VBLNBX4Ci4k

סתם חשבתי על הילדה הזו שמתה בגלל סבא שלה. זה פשוט לא נתפס :/

סופ"ש טוב לכולם :)

אני בן

בשביל יובל 3> D: