בדיוק כמו פעם.

הם היו חוויות ניפלאות ,

ואז הם הפכו לזיכרונות.

הם יושבים בתוך הראש

בחדר קטן ורק ,

מחכים שידברנו עליהם ,

מחכים שיזכרו בהם.

הזיכרונות הקטנים האלה.

הם יכולים לשנות הכל.

הם הופכים את הדברים לשמחים , למאושרים.

אם הדבר היה רע - פתאום הוא טוב.

אם הדבר היה עצוב - עכשיו הוא מאושר.

הזיכרונות הקטנים האלה.

הזיכרונות האלו , שאמרנו שנהיה מאושרים ,

פתאום זה נעלם.

פתאום המציאות , החלומות , הכל נעלם.

הזיכרונות הקטנים האלה.

החזירו הכל.

הכל , כמו מקודם.

רק דיברנו , על הזיכרונות הקטנים האלו.

רק נזיכרנו , שהיה לנו טוב.

הזיכרונות הקטנים האלו.

משנים הכל.

עושים אותנו שמחים.

אנחנו רק צריכים לדבר ,

על הזיכרונות הקטנים האלה.

"אני כותב לך כי רציתי שתדעי

שדווקא שמה שהיה בנינו היה אמיתי

אבל את לא איתי ואני לא איתך"

יובל

"לפעמים אני שומעת צלילים משוגעים,

כמו ליבך קורא לי לבוא בין הגלים,

אני אולי מרגישה, כאילו זאת הפעם הראשונה

יום חדש מתחיל, צריך לומר את המילה הנכונה.

ותמיד אתה איתי יודע שטוב לי,

חושבת המון לוקחת מכחול,

מציירת תמונה שלי ושלך,

צבעים לבנים, שמיים כחולים"