אז החלטתי לעבור כאן.. אחרי מי יודע כמה זמן. כנראה שהרבה אם כתוב "16"
שעד לפניי שניה חגגתי 18. האמת שמרגיש לי אותו הדבר.
אני זוכרת שתמיד היה לי את הבלוג, ותמיד התעצלתי לכתוב. רק להריץ בראש את כל מה שעובר ואני מתחרטת
"מיותר.. ומעייף." אז אני שוכחת מזה.
ומה גרם לי לכתוב כרגע? אין לי מושג האמת.
אני שוכבת במיטה, כרית שמנה נמצאת מאחורי הגב שלי, המחשב על הרגליים, אחת מרשימות ההשמעה שלי ביוטיוב מתנגנות ברקע.
אני שומעת את אמא מסדרת את המטבח. היא החליפה דיסק במערכת, סבתא רוצה מרוקאית.. געגועים לבית כנראה?
שונאת להתגעגע. לפעם, לאנשים, לגוף, לאווירה.. רגש מיותר
אז סיימתי עם הלימודים. בערך. משלימה אזרחות. (ככה זה שעוזרים לחברה דפוקה ומקבלים חשד)
ועוד ארבעה חודשים צבא. מתרגשת? יותר רוצה לצאת מהשיגרה הזו.. הרבה זמן של לבד, הרבה פנים נחשפו בתקופה הזו
יותר מידי פנים. החבר כבר הפך לאקס.. ואני מרגישה תקועה, בכל מובן בחיים אז הגיוס נותן תקווה לאווירה חדשה, אנשים חדשים
למחוק דברים ולהתחיל שוב.. מחדש.
אין בי מוטיבציה בשיט.
מבזבזת את עצמי
שבוע טוב.