בשעה טובה [ומוצלחת] המחשב שלי חזר אלייXD
וברגע הראשון שיכולתי באתי לבלוג כדי להעלות פרקD:
אז הינה פרק 12^^
פרק 12:
"רוצה ללכת?" הוא שאל.
"כן, הבית חולים נמאס עליי.." אמרתי לו.
"רוצה לומר להם ביי או שפשוט נלך?" ביל שאל.
"נלך.. הפרעתי להם מספיק להיום." ציחקקתי ויצאתי יחד עם ביל מבית החולים.
-בבית המלון-
כשהגענו לבית המלון, כולם ישבו בכניסה, מחכים לדעת מה קורה עם מקס.
"אל תדאגו.. הוא בסדר.." אמרתי להם בחיוך.
"תודה לאל.." אשלי וסנדי נשמו נשימה עמוקה ואפשר היה לראות בעיניהן שאבן ענקית ירדה להם מהלב.
"ראיתן את דייב?" שאלתי אותן והן הצביעו לכיוון חדר האוכל.
"אני כבבר חוזרת.." חייכתי אל כולם והלכתי לכיוונו של דיויד, מריצה בראשי את מה שאני רוצה לומר לו.
"היי, רציתי לשאול, מה עם מקס?" הוא ראה אותי ושאל.
"הוא בסדר.. עכשיו בקשר לזה.." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה, בראש שלי זה הלך דיי בקלות וקיויתי שגם עכשיו זה ילך ככה.
"תני לי לנחש.. מקס עשה משהו ואת רוצה לסדר את זה, איכשהו את לא יודעת איך ואני אמור לעשות את זה?" הוא דיקלם ואני הסמקתי במבוכה.
"אהה כן?" אמרתי והוא צחק.
"זה היה צפוי.." הוא אמר וחיבק אותי חצי חיבוק.
"אוו כבר סיפרתי לך שאני עומדת להיות דודה?" שאלתי אותו והוא הזדעזע.
"מה?! אשלי בהיריון מטום?!" הוא צווח, חושב על כל ההסברים שהוא יצרטך להמציא לתקשורת ועל כל המהומה שהוא יהיה אחראי עליה.
"לא! מה פתאום!! ניקול בהיריון ממקס.." צחקקתי כשהוא נשם לרווחה בקולניות.
"לרגע נבהלתי.. מזל טוב.." הוא חייך אליי.
"עכשיו תיכנסי פנימה, מתחיל להתקרר.." הוא הוסיף ונתן לי מכה קטנה בטוסיק שהייתה אמורה לזרז אותי.
נכנסתי פנימה וכולם ישבו שם, צוחקים.
"בנות אני חושבת שכדאי שנתחיל לארוז.. עוד שלושה ימים אנחנו חוזרות הביתה.." אמרתי להן.
"חבל, דווקא אהבתי את המלון.." היא אמרה "ואת מי שעובד בו" היא חייכה אל ראיין שבדיוק עבר ושלח לה נשיקה.
"אולי תגידי שאהבת כמה אירועים שקרו בזמן האחרון.." ביל אמר בעוקצנות.
"תשתוק.." היא סיננה בכעס ועלתה לסוויטה שלנו.
"אוף! אי אפשר בלי מריבות?!" שאלתי את עצמי.
"פשוט אי אפשר.." גיאורג אמר וגוסטב גיחך.
"זה לא פייר! היא התחילה!!" ביל אמר ועלה אחרי סנדי.
-ביל וסנדי-
"היי.." ביל נכנס לסוויטה עם חיוך מצטער, שהראה כאילו הניף דגל לבן שהראה על כניעתו.
"יש לך עוד דרכים לעצבן אותי??" סנדי שאלה ולא הזיזה את עיניה מהטלויזיה.
"אני מצטער.. אני פשוט.. זה לא משנה.." הוא גמגם והתקרב אליה.
"ב-ביל.." היא גמגמה גם היא כשראתה עד כמה הוא קרוב אליה. ליבה החל לפעום במהירות ובבטנה הפרפרים לא נחו לרגע.
"כן?" הוא שאל, לא מפסיק להתקרב.
"מה אתה עושה?" היא לא הפסיקה לגמגם.
"תכף תראי.." ביל מלמל ונישק אותה. הוא הבריש את שפתיו על שלה בעדינות, גורם לה לרצות עוד. היא הצמיד את שפתותיהם לנשיקה לוהטת. הם הרגישו פשוט בעננים. אבל קול קטן בראשה של סנדי עצר אותה, הוא הזכיר לה את ראיין ששיגע אותה כמעט כמו שביל משגע אותה.
"לא. ביל בבקשה אל תשגע אותי ככה.." היא רצתה להמשיך אבל נקטעה על ידי נשיקה נוספת מצידו של ביל.
"א-אני חושב שאני אוהב אותך" הוא אמר והביט בעיניה. כשהוא אמר את זה צמרמורת עברה בגופו, כאילו אומרת לו שזה הדבר הנכון לעשות.
"ב-ביל זה לא מתאים עכשיו. הקטע הזה.. יש לי חבר ו.." היא אמרה ונישקה אותו. היא כל כך רצתה אותו, אבל מצד שני פשוט לא יכלה איתו, לא רק בגלל ראיין. גם בגלל המראה שלו והתדמית שתצא לה. היא ידעה שהיא יצאה שטחית בכל הקטע הזה אבל היא פשוט לא יכלה.
"א-אני לא יכולה.." היא החליטה שלהיות עם ביל זה רע ובלתי אפשרי. היא התנתקה ממנו באי רצון גלוי והביטה בו במבט מצטער.
"תסתכלי עליי ותגידי לי שאת לא מרגישה כלפיי משהו.." הוא אמר ותפס בפניה, כך שלא יכלה להסיט את מבטה.
"אני לא יודעת מה הולך לי בראש, ובמיוחד כל הבלאגן שהולך לי בלב. אבל אל תפתח את האשליות האלה של 'נהיה ביחד בסופו של דבר, איזה כיף'. בבקשה, זה בשבילך.." היא אמרה וביל רפרף את שפתיו קלות על שפתיה, כנשיקה אחרונה.
"טוב.. אז אני מניח שזה להתראות?" הוא ספק אמר ספק שאל ויצא מחדרה. הוא לא ידע אם לשמוח על זה שהיא לא שונאת אותו או לבכות בגלל שהיא אישרה לו שהיא מרגישה משהו כלפי ראיין.
-בלובי-
"מה דעתכם קורה שם למעלה?" גוסטאב שאל וצחק.
"החלפת את טום, הא? גם עכשיו עם המחשבות האלה.. ועם הסטוץ של אתמול בלילה.." גיאורג צחקק.
"היי! הבטחת שלא תספר!!" גוסטאב אמר ונתן לגיאורג כמה כאפות שטות.
"איך היא ניראתה? היא מעריצה? מקומית? תיירת?" טום שאל את גוסטאב.
"היא היתה כוסית.. והיא מעריצה מקומית.." גוסטאב אמר ותוך כדי הרים את גבותיו. מידי פעם לא הזיק לו סטוץ.
"גוסטי??" קול צפצפני נשמע מאחורינו ועיניו של גוסטב נפערו באימה.
גיבו3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
