לפעמים קורה שאתה במקום מלא באנשים

ופתאום אתה אחד ממליון

או אחד למיליון

נעלם ברקע בין כל הצבעים

וכל מה שבא לך לעשות זה להרים את הראש ולצעוק

רק שיידעו שאתה כאן

שלא תיעלם כולך

אתה מרים את הראש וצועק חזק

הכי חזק שאתה יכול

את תחילת הצעקה שומעים, ואז זה נבלע.

שנים לא עידכנתי. שנים.

ופתאום יש חשק לכתוב ולפרסם, לא להיעלם ברקע.

כי אני רוצה ואוהבת לצעוק חזק, מעל הרעש הרגיל.

ויש לי מה לצעוק.

וחוץ מזה, אני פה עם ליהית.

וסתם כיף לחזור לשנה שעברה, שלשתינו היה בלוג.

ויש לכולם ד"ש ממנה.