שלום
אני אורטל (שם בדוי)
ואני מתכוונת לספר לכם סיפורים בהמשכים.
הסיפור הראשון שלנו הוא:
דניאל אני,והיא.
ואני מקווה שתאהבו אותו כמו שאני אהבתי.
והדמויות:
הוא לא נותן לי להעלות אותם.
הוא אומר לי שזה סראפטים.
מישהו יודע מה זה?!
וזהו!
אני מקווה שאהבתם כי עכשיו הפרק:
___________________________________
"אני באה!!!"
רצתי והתנשפתי.
אני מאחרת ליום הראשון של הלימודים.
איזה אסון!
אני דניאל קאופמן התלמידה שהיתה הכי טובה בכיתה.
מאחרת ליום הראשון!
זה לא יאמן.
*קול של צופר*
שניה אבא.
"מהר!יש לי עוד עבודה היום."
הגעתי לאוטו.
רצתי כמו סופת הוריקן.
וסוף סוף הגעתי לבצפר.יותר נכון?!תיכון.
אני לא מכירה אף אחד
מה אני עושה?!
עמדתי בפתח דלת הכיתה.
כל שנותיי בבצפר עברו לי בראש
"אממ...היי"
היי.מלמלתי.
"אשלי בורגנהיישטין אני, את?"
התאפקתי שלא לצחוק.הייתי ממש בהלם.
אני?!דניאל קאופמן.
*צלצול*
-
נכנסנו לכיתה.ישבנו זו לייד זו.
אני ואשלי בורגה..או איך שלא אומרים את זה.
הייתה לנו ברירה?!
המורה נכנסה.
"שלום תלמידים
אנחנו בתחילתה של פתיחת שנה....."
איזה שעמום!!!!!!!!!
ככה חצי שעה ישבנו והשתעממנו.
ואז מי נכנסה??
שירה כהן.לא האמנתי למראה עייני.
לא מספיק שהיא מגעילה.
וגרה בשכונה שלי.
עכשיו היא גם בבית הספר??
-
שירה נכנסה.
ואמרה:היי כולם..
והתיישבה לייד יורם.
"ששש..!"
אמרה המורה.
בסדר בסדר.
מלמלה שירה.
-
*הפסקה*
שלום לך דניאל.
עכשיו אני צריכה לסבול עוד דפוקה
בתיכון חוץ מאשלי??
-
התעלמתי והמשכתי בדרכי.
________________________________________
זהו אהבתם?!טוב אני מאוד.
גיבו אני רוצה לדעת את דעתכן.