תחייך. זה גורם לאחרים לתהות מה אתה זומם.

כל שנה יש טקס. כל שנה.

וכל שנה אני מתחרטת, על זה שהייתי קטנה.

השיר האחרון ששר, היה שיר שכיאילו המתים אומרים לנו איך לכבד אותם, ואין לי שום זכות על השיר!!!

אז זו התשובה שלי, גם לחיים וגם למתים.

אנחנו נותנים לשמש לעלות.

לבוקר להאיר.

הזכה שבתפילות את יצחק רבין לא תחזיר .

מי אשר כבה נרו.

ובעפר נטמן.

בכי מר לא יאירו

לא יחזירו לכאן.

איש אותם לא ישיב

מבור תחתית אפל.

כאן לא יועילו

לא שמחת הניצחון

ולא שירי הלל.

אז רק נשיר שיר לשלום,

לא נלחש תפילה

אז רק נשיר שיר לשלום

בצעקה גדולה.

אנחנו נותנים לשמש לחדור מבעד לפרחים.

אנחנו לא מביטים לאחור, מניחים להולכים

אבל אנחנו עוד לא נושאים עיניים בתקווה,

אלא דרך כוונות,

ולרוע המזל איננו שרים שיר לאהבה

אלא למלחמות

אנחנו תמיד אומרים יום יבוא,

ומעטים מביאים את היום

למרות ש לא חלום הוא

ובכול הכיכרות,

אנחנו צריכים להריע רק שלום.

לכן נשיר שיר לשלום

לא נלחש תפילה

לכן נשיר שיר לשלום

בצעקה גדולה

הנקודה בשיר הזה, כמו בשיר לשלום האמיתי (למרות שכאן שיניתי רק לגוף ראשון ולמילות קישור של ניגוד וויתור, והזכרתי לכם על מה אנחנו מדברים), שלא מספיק לקיים יום זיכרות לזכר ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, אלא להמשיך את דרכו, להישאר חזקים, להגיד לעצמנו "זה שהוא נרצח זה יותר מסתם טרגדיה, אבל חייבים להמשיך את מה שלא הספיק", ולא לתת למתנגדיו להסית ככה שוב חצי עם.

אוליי אין לי זכות דיבור, בגלל שהייתי אז בת שנה ורבע, אבל גם אני חייבת להגיד משהו, כשאני רואה סרטי ווידיאו משדרים את לוחם השלום במדי ס"ס, ומשחיתים ככה את הדמוקרטיה וכבוד הפרט!

אני לעולם לא אסלח ליגאל אמיר, על מה שעשה, ועל הרבנים האלו אני כועסת עוד יותר, כי למרות שאין בי טיפת רחמים בנוגע איליו, הוא היה יותר מרוצח, קורבן להסתה. הסתה דתית, הסתה מבחינת ההשקפה, הסתה שמטרתה לרכז את כל הרגשות השליליות שלנו בשעיר לעזאזל אחד.

אז אוליי, במקום להגיד מליון פעם "חבר אתה חסר" (שלמרות שאין בזה רע, לדעתי, אבל עם לא עושים עם זה משהו זה נחשב כמו סתם להתבכיין), אוליי נתחיל לנסות להמשיך?

אוליי ננסה להביא את השלום? יום יבוא (ונביא את היום, כי לא חלום הוא), ונמשיך את תהליכי השלום, בלי, ובעיקר בשביל, יצחק רבין ז"ל.

ובעוד כמה שנים, שתהיה לי יכולת להשפיע איכשהוא במדינה הזו, גם אני אנסה לעזור איכשהוא לעזור.

בינתיים, אני אספר לכם מה אני עושה:

-אני פעילה (עניבה ירוקה עם פס אדום) בצופים

-במסגרת הזו, הלכתי לעצרת של הצופים לפני 6 ימים

-אחרי העצרת, החלטתי שהמלחמה האמיתית היא אכן נגד המלחמה עצמה, והחלטתי לפתוח דף חדש עם הילד השנוא עליי.

מה אני אעשה בעתיד:

-אצביע למפלגה של שלום

-אתנדב במפלגה כזו

-אשתתף בהפגנה לשלום

מה אני לא חושבת שאוכל לעשות, ויהיה נחמד אם תעשו במקומי:

-להיות ראש ממשלה

-לעשות הסכם שלום עם לבנון, סוריה, ואיראן (ולכן זה ברשימה הזו, ואבין אם גם אתם לא תוכלו).

ובינתיים, את האמת, אני לא ממש עושה כלום... בעיקר כי אין לי איך, ואשמח לקבל רעיונות!