השעה הייתה 02:00. בית החולים הפך להיות מאין הבית השני של נורי, מלא אנשים הגיעו לשם בשביל להתפלל לאלינור, מול החדר של אלינור, היו המשפחה הקרובה: אמיר, דורית, דרור וסבא וסבתא משני הצדדים. בקפיטריה היו החברים הקרובים. נורי נדדה מקבוצה לקבוצה. היא רק רצתה לדעת מה קורא עם אלינור...
דורית: נורי לא יקרה כלום אם תמשיכי ללכת במעגלים!
נורי: אני יודעת.. אני פשוט... אוף נו למה הם לא יוצאים....
דורית: שיהיה משהו חדש הם יצאו!
נורי: טוב איפה אבא?
דורית: הלך לקפיטריה להביא משהו...
לנורי לא היה כוח להמשיך ולריב עם דורית היא החליטה לחפש את אמיר. היא הגיעה לקפיטריה אבל הוא לא היה שם.
דביר: אבא שלך אמר שהוא מחכה לך מתחת לכוכבים.. לא הבנתי ממש....
נורי: מתחת לכוכבים?!
צליל: כן הוא לא היה ברור....
נורי: איפה זה מתחת לכוכבים...? אהה זה.. זה בחוץ.
נורי התחילה לרוץ לחצר בית החולים שאחריה דביר, יותם וצליל.
דורית: נורי לאן את רצה?
נורי: לאבא!!!
דורית ודרור הלכו אחרי נורי גם. נורי רצה כיאילו ידעה שמשהו טוב הולך לקרות. היא הגיעה לספסל שלה אבל אמיר לא היה שם. נורי התיישבה על הספסל היא התנשפה מהריצה הארוכה שרצה עכשיו...
היום יומהולדת, היום יומהולדת, היום יומהולדת לנורי שלי!
אמיר פצח בשירה וכולם הצטרפו אליו.
נורי: זכרת?!
אמיר: ברור!
נורי: אבל מחר יש לי לא היום....
אמיר: השעה כבר 02:00 בדיוק בשעה הזאת נולדו לי שתי תאומות מקסימות!
נורי: אמא מה יש לך? את שקטה כ"כ..?
דורית: היום זה ה18.10? אני לא מאמינה ששחכתי... הבנות שלי כבר בנות 15!
נורי: זה בסדר גם אני שחכתי...
אמיר קירב לנורי עוגה ובה 32 נרות על העוגה הייתה תמונה של נורי ואלינור 16 נרות בצד של נורי ו16 נרות בצד של אלינור.
יותם: תבקשי משאלה!
נורי: כולם יודעים מה המשאלה שלי, בואו נחזיק ידיים ונקווה שהיא תתגשם, כי היומהולדת שלי לא שלמה בלי אחותי! נורי נזהרה מאוד לכבות רק את הצד שלה.
צליל: למה את לא מכבה הכל?!
נורי: את הצד שני אלינור תכבה כשהיא תעורר!
יותם: הלוואי!
כולם נכנסו פנימה הרוח כיבתה את נרות של אלינור. שוב הייתה את תחושבת המתח. דביר ניסה לארגן כל מיני משחקים כדי להסיח את דעתה של נורי אבל נכשל במשימה.
נורי כבר התחלה להשתגע!
נורי: נוו שימצאו כבר!! הם שם כבר יותר מ7 שעות!
בדיוק איך שנורי סיימה את המשפט ערן הרופא יצא! כולם התכנסו מולו.
ערן: אני יכול בבקשה לדבר רק עם דורית ואמיר?! תודה..
נורי: אוףף שוב לחכות!
ערן: מצטער... זה יהיה קצר!
הם הלכו לצד
דורית: בבקשה תגיד שהכל יסתדר! שהילדה שלי בסדר!
ערן: תראו מר וגב' עמר, הצלחנו להוציא את אלינור מכל סכנה לפחות לשעה הקרובה!
דורית קפצה על אמיר! הם התחבקו כיאילו היה על הגב שלהם אוטובוס ענקי ורק עכשיו הוא ירד!
ערן: אבל.... זה לא יהיה להרבה זמן! אנחנו חייבת השתלת מוח עצם, עוד השעה!
אמיר: בטח תבדקו את כולנו!
ערן: תאמת כבר בדקנו ויש רק משהו אחד שמתאים לזה.
דורית: מי?
ערן: נורי.
אמיר: אבל היא לא קטנה מידי?!
ערן: היא בדיוק מה שאנחנו צריכים! אבל זה יכול להיות מאוד מסוכן ולגרום לה לזיהום.
דורית: זה בסדר ניקח את הסיכון.
אמיר: מה לא. צריך לשאול את נורי אם היא רוצה קודם? אני לא לוקח את הסיכון. בכזאת קלות את אומרת כן?
ערן: תראה הניתוח לא מסובך אבל בגלל המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו וזה מרוץ כנגד לשעון אז הכל יכול לקרות...
אמיר: אני הולך לדבר עם נורי עוד 10 דקות אני פה עם תשובה.
נורי הייתה על הספסל הסתכלה על השמיים והתפללה לשלומה של אלינור.
אמיר: היי
נורי: נו! מה איתה?!
אמיר: נכון לשעה הבאה היא בסדר..
נורי: ואחר כך?
אמיר: אחר כך זה תלוי בך..
נורי: מזתומרת?
אמיר: אנחנו צריכם שאת תתרמי לאלינור מוח עצם.
נורי: אני יעשה הכל!
אמיר: אסור להיות בזיזים מידי! הניצוח מאוד מסוכן ואה=ני לא יכול להרשות לעצמי את זה.
נורי: אבא אם אני יכולה להציל את אלי אז אני יעשה את זה בעיניים עצומות!
אמיר: את מאוד אמיצה! אמרתי לך כבר שאני אוהב אותך?!
נורי: אין זמן אלי זקוקה שלי!
הלבישו את נורי בחלוק לבן לצד המיטה שלה ישבה אלינור מחוברת למכונה החייאה. אמיר החזיק את ידה האחת של נורי ודביר את השניה.
אמיר: ניפגש שתעוררי!
נורי: ששתינו נתעורר!
דביר הלך לחכות בחוץ. רוב החברים הלכו ואמרו שהם יגיעו מחר.. רק הוא ויותם נשארו. הם ישבו על הספסל ושמעו שירים כדי להעביר את הזמן השיר שנתקע להם היה: מיליון כוכבים
http://www.youtube.com/watch?v=dFFwxowAqGE שיר מדהיםם
והתפללו לטוב. שתי הבנות שבחודש האחרון נתנו להם מלא סיבות לחייך! אותן הבנות שמלאו אותם באושר. נמאות עכשיו בסכנה גדולה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
