בחזרה לעבר בלוג סיפורים נוסף לישראבלוג. סיפור מקורי על מישהי שחייה בעתיד אבל עדיין מושפעת מהעבר שלה |
כינוי:
דניאלוש_91 בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2008
פרק 11
בפרק הקודם:
"הסברים?" שאלתי והיא הנהנה "הסבירים למה?" שאלתי שוב. "לאיך נהייתם חברים" היא אמרה בחיוך. "אתם בקושי יומיים חברים וכבר כל הבצפר מדבר על כמה שאתם חמודים ביחד" היא אמרה.
פתחנו את דלת הכיתה ולא האמנתי למה ראיתי.
פרק 11
"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לניב ובן" כולם שרו "השם שלכם כל כך לא מתחרז למנגינה" ילד אחד אמר בחיוך. "מה?, גם לכם יש היום יום הולדת?" שאלתי מופתעת "כן" ניב אמר והתקרב אלי "וגם לך יש היום" ניב אמר ונתן לי שיקה קטנה בשפתיים. "היום יום הולדת היום יום הולדת לדניאל" ניב התחיל לשיר וכל הכיתה אחריו. "מה? איך אתה יודע?" שאלתי עם דמעות של אושר בעיניים. "ציפור קטנה לחשה לי" הוא אמר והביא לי מתנה. "האמת שלא ממש הספקתי לקנות לך מתנה כי רק אתמול אמרו לי שיש לך יומולדת" הוא אמר והסתכל לי בעיניים "אבל אל תדאגי כבר הספקתי לתכנן משהו להיות בערב" הוא אמר בחיוך גדול.
לקחתי את הקופסא הקטנה ופתחתי אותה. ראיתי פתק לבן שמקופל פתחתי את הפתק וקראתי.
"וואו אני לא יודע מאיפה להתחיל.
אולי זה ישמע לך קצת מוזר אבל כבר ביום הראשון שראיתי אותך בידיים של בן התחלתי לקנא, לא יודע למה או איך הרגשתי מן משיכה אלייך.
אחרי שהאמבולנס לקח אותך התחלתי לחקור את בן מה הוא עשה לך ולמה התעלפת ואם הוא שוב יגע בך יהיה לו עסק איתי " צחקתי, כזה חמוד חשבתי לעצמי.
"ביום למחרת שחברה שלך מה שמה? זוהר לא? דיברה קצת יותר חזק וראיתי את החיוך שלך הרגשתי פרפרים בבטן ואני לא אכחיש כן רציתי לעלות אלייך הביתה ולדבר איתך. הגענו אלייך וראיתי את החיוך שלך והתאהבתי. בחיים לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות.
ואז בבית שלי שעשינו לילה לבן מה שנקרא כל כך חיכיתי שבן כבר יירדם שאני אוכל לנשק אותך וזה קרה יוותר מהר ממה שציפיתי" המשכתי לקרוא עם דמעות בעיניים וראיתי איך כולם בוהים כי כולל המורה שנראה מאושרת בשביל ניב ובשבילי.
"אז רציתי להגיד לך שיהיה לך את היום הולדת הכי מאושר וכיף ומקסים ומושלם שיכול להיות לך, והנה את כבר גדולה את בת 17 אבל אני יותר גדול ממך אז תמשיכי להתייחס אלי בכבוד=]" הוא כתב וצחקתי
"והיום בערב מחכה לך הפתעה גדולה שאני יודע שתשמחי...ואל תשאלי אותי מהי כי אני לא יגיד לך.
אני רק יכול להגיד לך שתהיי מוכנה ב-9 עם בגדים קליליים ועם בגד ים.
אז אני מאחלת לך המון המון מזל טוב
אוהב עד אין סוף
-ניב3>-"
"יואוו ניב" חיבקתי אותו חזק. "תודה זה מקסים" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה בפה והרגשתי איך הפה שלו מתעגל לחיוך. "וזה עוד כלום" הוא אמר לאחר שהתנתקנו וראיתי איך עמית מסתכלת עלי במבט שאומר "אל תתעסקי איתי, לא כדאי לך" אבל לא התייחסתי אליה.
"מזל טוב דניאל, ניב ובן" שמעתי את אליס אומרת בחיוך "תרתי משמע" היא המשיכה עם חיוך יותר גדול וכך התחיל השיעור.
"טוב ברבע שעה האחרונה" היא התחילה להגיד וסגרה את הספר. "אנחנו נחגוג לדניאל ולבן וניב יום הולדת" היא אמרה בחיוך. " בן לך תקרא לניב" היא אמרה ובן קם ויצא מהכיתה.
"אחרי 5 דקות בערך ניב ובן נכנסו עם עוגה גדולה ועם 17 נרות דולקים ושני זיקוקים.
"בואי לפה" אליס אמרה לי וקמתי לכיוון שלה. "תעצמי את העיניים ותבקשי משאלה" היא אמרה עצמתי את העיניים "בבקשה שהקשר שלי עם ניב ימשיך לצמוח, זה כל מה שאני מבקשת. בבקשה בבקשה בבקשה" אמרתי לעצמי ופתחתי את העיניים. "עכשיו תכבי את הנרות" היא אמרה וכיביתי את כולם בנשיפה אחת.
כמה דקות לפני סוף השיעור נשמעו דפיקות בדלת. "פתוח" אליס אמרה וכל החברים שלי מנהריה נכנסו. באותו רגע הייתי כל כך שמחה גם בגלל שהם בכל זאת באו לחגוג איתי את יום הולדתי ה-17 וגם בגלל שמייקל לא הגיע היום והם לא היו מתחילים לשאול אותי שאלות לגבי איך אני מרגישה כשאני רואה אותו. "היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לדניאל" כולם שרו "יואו דניאל השם שלך..."זוהר התחילה להגיד "לא מתחרז עם השיר, כן אמרו לי את זה כבר" אמרתי בחיוך והסתכלתי על ניב.
"רוצה להכיר לנו את החברים שלך מנהריה" אליס אמרה. "כן בטח" אמרתי והצגתי אותם.
"טוב זאת זוהר, עדי, ניצן, מעיין, נופר, מיטל, לירון, אדם, טל, רן, עומר ואסף" אמרתי.
"וזה לא כולם" זוהר אמרה. "המנהלת שלנו נתנה רק לנו רשות לבוא" היא אמרה.
"אהה כן והיא גם קנתה לך מתנה" זוהר אמרה עם חיוך. "הנה, קחי" היא הושיטה לי קופסת מסטיקים."מסטיקים?" שאלתי. "כן, את יודעת, בכל זאת את מכורה למסטיקים" היא אמרה בצחוק.
"אבא שלי אמר שהוא רוצה לקחת אותי למכון גמילה ממסטיקים" אמרתי וכולם צחקו.
היה צלצול לתחילת השיעור ואפילו לא שמנו לב. "אוי לא הספקנו לחתוך את העוגה" אליס אמרה בעצב.
"אפשר לאכול בשיעור" ניב אמר בשמחה ואני עשיתי פרצוף מתחנן שהיא תסכים. "טוב אבל רק רבע שעה" היא אמרה מוותרת. אכלנו והיה טעים ואז פתאום העוגה של זוהר נפלה. כולם הסתכלו עליה ורק אני הסתכלתי על הדלת שנפתחה.
יש מצב שביום חמישי לא יהיה פרק אלא רק ביום שני. בכל מקרה צום קל לכולם=]
| |
לדף הבא
דפים:
|