בחזרה לעבר בלוג סיפורים נוסף לישראבלוג. סיפור מקורי על מישהי שחייה בעתיד אבל עדיין מושפעת מהעבר שלה |
כינוי:
דניאלוש_91 בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2008
פרק 9
השבוע עבר מהר. לפעמים אני באתי לבן וניב ולפעמים בן וניב היו באים אלי.
ניב ואני תמיד היינו צוחקים על בן שהוא היה חוזר הביתה מהבצפר והיינו מתגרים בו ושאולים "נו? איך היה היום בבצפר?" נהנת?" ואחרי שניה הייתי מוצאת את בן מעלי מנסה לחנוק אותי עם הכרית וניב היה קופץ עליו ותוך שניה הייתה מלחמת כריות.
היו פעמים שהייתי באה לניב ובן וחברים של ניב היו מבקרים אותו "בפעם ה-50 זה עומרי וזה עומר" ניב היה אומר לי כי תמיד הייתי מתבלבלת ביניהם. "טוב, בסדר, הם ממש דומים" הייתי אומרת.
לעומת בן וניב שלא היו דומים אבל היו תאומים עמרי ועומר היו מאוד דומים אך לא תאומים שלא לדבר על אחים.
"טוב אנחנו זזים" עומר אמר. הוא נתן לי נשיקה בלחי ונתן אגרוף קטן לבן מה שגרם לו ליפול, עלי!..שוב! חחחח ואותו דבר עמרי נתן לי נשיקה בלחי היה נותן אגרוף קטן לבן אבל הפעם הייתי זריזה יותר וזזתי לצד מה שגרם לבן לקפוץ עלי בכוונה. ניב הלך ללוות את עומר ועומרי לדלת.
"לא נמאס לך לשבת עלי?" שאלתי אותו בקול חלש "לא!" הוא אמר בפשטות.
ניב חזר והתיישב ליד המחשב.
"ביום ראשון אתם חוזרים לבצפר" בן אמר בנימה מאושרת שאומרת אתם כל כך הולכים לחזור לשיגרה לקום ב-7 בבוקר וחייך חיוך מנצח.
"אולי תשני אצלנו" ניב אמר לפתע.
"לא, מה פתאום. ההורים שלי בחיים לא יסכימו לי" אמרתי. "נווו יאללה יהיה כיף" הוא אמר בחיוך..."נעשה לילה לבן בלי בן" ניב אמר עם חיוך ממזרי ופתאום עינייו של בן נפתחו "למה בלעדי?" הוא אמר בהלם. "אתה יודע, יש לך מחר בצפר...אתה צריך לקום מוקדם" ניב אמר לו עם חיוך ניצחון מה שגרם לי לצחוק ומה שגרם לבן לזרוק עליו כרית.
"נו מה את אומרת?" ניב אמר "את לא רוצה לראות את הפרצוף של בן ב-12 בלילה שאמא שלי מכריחה אותו ללכת לישון בטענה שיש לו בית ספר מחר?" הוא שאל עדיין מחייך לכיוון בן וקיבל בפעם המי יודע כמה היום כרית בפרצוף. "כן באמת יהיה שווה לראות את זה" אמרתי גם מחייכת לבן מחכה לכרית שאני אמורה לקבל בפרצוף אך בדקה ה-90 זזה. "פיספסת" ואז בן קופץ עלי. הפנים של בן ושלי היו מאוד קרובים מה שגם לי לאי נוחות ולבן לחיייך חיוך מקסים שגרם לי להתרכך "היי, היי לא בחדר שלי בבקשה" ניב אמר בטון קצת עצבני.
ראיתי את המתח שיש בין בן לניב. "טוב נראה לי אני אלך הביתה" אמרתי
"לא, נו בואי תישני אצלנו" ניב אמר לי. "אבל איפה אני אישן?" שאלתי אותו. "בחדר שלי ואני ילך לישון בסלון" אמר כאילו זה היה ברור. "נראלך?" שאלתי. "אם כבר אני אלך לישון בסלון ואתה תישן פה בחדר שלך" אמרתי
"תעזבו, אני אלך לישון בסלון, ואת תישני חדר שלי" בן אמר מיואש מהשיחה של ניב ושלי.
"ולמה נראלך שאני ייתן לך לישון בסלון?" אמרתי. "כי את צריכה לישון איפושהו" הוא אמר.
"יש לי רעיון" אמרתי "בואו נישן כולנו ביחד פה בחדר" אמרתי עם חיוך. "תבקש מאמא שלך רשות לא ללכת מחר לבצפר" אמרתי. "חח היא בחיים לא תרשה לי" הוא אמר טיפה מאוכזב. "שאני יבקש ממנה?" שאלתי. "לא, זה בסדר אני אלך להגיד לה" הוא אמר ויצא מהחדר.
"טוב יאללה בואי נתחיל לסדר את החדר" ניב אמר בחיוך. "אמא שלך תסכים?" שאלתי בדאגה קלה שלא יהיה מצב שהיא לא תסכים ובן סתם יתבאס. "בטח, אמא שלי מתה על בן, אם היא לא תסכים הוא בטוח יעשה לה פרצוף מסכן מה שיגרום לה בסוף להסכים" הוא אמר ואני צחקתי. "מה את צוחקת?" הוא שאל אותי. "זה מה שאני תמיד עושה להורים שלי אם הם לא מסכימים למשהו" חייכתי
"אוף" בן חזר עם פרצוף עצוב. "מה קרה? היא לא מרשה?" שאלתי. "לא, היא מרשה" הוא אמר ונאנח לקחת את הכרית לחיקו והתיישב לידי על המיטה. "אז מה הבעיה?" ניב שאל לא מבין. "אני יצטרך לסבול אותכם כל הלילה" הוא אמר וזרק עלי את הכרית. "חצוףףף" לקחתי את הכרית וזרקתי עליו וניב הצטרף. "זה לא כוחות" אמרתי "זה 2 על אחד" אמרתי וקיבלתי עוד כרית לפרצוף. אחרי חצי שעה של מלחמת כריות שלמרבה הפלא הפסדתי. החלטנו לראות המומיה. תמיד פחדתי מסרטי אימה, בכלל תמיד שנאתי סרטים מפחדים.
אני ישבתי בין ניב לבן בכל זאת הם אמורים שלמור עלי...אחד לא מספיק לי, הייתי צריכה עוד אחד לידי.
חצי שעה אחרי שהתחיל הסרט ושהלב שלי כבר מזמן נפל לתחתונים התקשרו לפלאפון שלי מה שגרם לבן לניב ולי לקפוץ ולהיבהל.
"כן אמא?" אמרתי מנסה לסדר את הנשימות שלי. "לא, אני ישנה אצל ניב ובן" אמרתי. "בסדר אל תדאגי לא נעשה שטויות" אמרתי מגלגלת עיניים מה שגרם לניב ובן לגחך.
"אבל אל תדאגי לא נעשה כלום" אמרתי מחייכת "ניב?" אמרתי במבט מבוייש "כן?" הוא שאל ופחד מהשאלה שעומדת לבוא. "אמא שלי שואלת אם יש לכם...אתם יודעים מה" אמרתי מסמיקה "יש לנו מה?" בן שאל לא מבין. "נו, אתם יודעים".."האמת שאנחנו לא יודעים" ניב אמר "למה אתם מקשים עלי?" שאלתי מתחננת שיבינו סוף סוף למה אני מתכוונת. בן וניב הסתכלו עלי מחכים שאני אמשיך "קונדומים" אמרתי לבסוף בשקט. "יש לנו מה?" בן שאל.."מה ששמעתם" אמרתי והבטתי בבן במבט רצחני. "אמרת בשקט מדי, לא שמעתי" ניב אמר "קונדומים" אמרתי יותר בקול. "אהה...לא?" בן אמר ספק שאל. לבסוף ניתקתי את השיחה. "אוח אני יהרוג את אמא שלי" אמרתי ובן הביט בי משועשע. "לאמא שלך יש אחלה שאלות" ניב אמר וגיחך. "אני לא רוצה להפחיד אתכם, אבל זה עוד שאלה נורמאלית שלה" אמרתי מחייכת. "תחכו שהיא תכיר אתכם יותר" המשכתי להגיד.
המשכנו לראות את הסרט ואז סתם דיברנו בשקט כשאנחנו שוכבים כבר במיטה. כן לניב יש מיטה זוגית מה שגרם לשלושתנו לישון באותה מיטה. השעה כבר היה 4 בבוקר ושמתי לב שבן וניב נרדמנו.
הסתובבתי לצד של ניב שישן עם הפנים לכיוון שלי נשכתי את השפה והסתכלתי לו על השפתיים. פתאום ניב התעורר והסתכל לי עמוק בתוך העיניים" ...
-
מקווה שאהבתם את הפרק:)
אנשים?!
שתהיה לכם שנה טובה ,הרבה בריאות אושר ורק הצלחה :]
אה כן ,וחג שמח :]]
| |
|