הכל נשמע נורמלי עד עכשיו נכון?
סליחה אני לא הצגתי את עצמי, קוראים לי ריאן וזה מה שקרה לפני שנה כשפגשתי את אליזבת. הייתי רציני (עד כאב) כשאמרתי שכל מי שהכרתי ואני נפגענו, הכל השתנה.
אני מרגיש נורא כי אני בין האנשים הכי אשמים בדברים שקרו אחר כך, אולי גם האשם היחידי.
אני חושב שהיא אפילו לא יודעת על כל הדברים שקרו פה כי תבינו היא כבר לא פה, אנחנו לא יודעים לאן היא עזבה, זה אירוני כי היא הגורם של המריבה, אני מדבר כמובן על אליזבת. זה מוזר כי בהתחלה הייתי די אופטימי חשבתי שזה מסוג המריבות האלו שאחרי יומיים נשכח מהן, אבל לא - הזיכרונות חרוטים בראשנו כאילו זה הי אתמול. כמובן שלא יכולתי לצפות את הבאות אני חושב שאף אחד לא יכל. אני אתן לכם רמז - הכל התחיל להשתבש ביום ההולדת ה-16 שלה. אבל בינתיים בואו נמשיך את הסיפור:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
