כיתה ח'.

אפשר להגיד, ממוצע.

די התרגשתי, והכול, אבל האמת גיליתי שגם לכיתה ח',

יש צדדים מכוערים. 0:

אנחנו קומה אמצעית. הדרך היחידה להגיע אל השכבה שלנו,

או לעלות משכבות ז', שם כולם צוציקים קטנים ומעצבנים,

וכולם שואלים אותי אם אני אחות של ילדה אחת שאני בכלל לא מכירה

כי אני דומה לה או משהו כזה ><"

יש גם דרך לרדת מכיתות ט', אבל הרוב שם ערסים והכול שצוחקים מהשכבות הקטנות,
וגם תמדי ילדים מתלחששים כשהם רואים אותי, וצועקים לי "הנה אחות של ****"
כן, היא בשכבה ט' וכווווולם מכירים אותה.

אין כלום. לא שירותים, אולי איזה 2 לוקרים,

הכיתה של הכי ערסים לידנו.

הקומה ממשממש קטנה, קשה כול כך לעבור בה,

כיאלו זה פקק ענקי.

המורה נראה לי כמו המורה משנה שעברה,

שהיא הייתה פשוט ממש נחמדה וממש סלחנית ובקושי למדנו.

הקבצות חדשות, כלומר ילדים חדשים, רובם לא מתייחסים לחומר ברצינות.

הילדה הכי פוסטמה בעולם עברה אלינו.

אבל כמובן שיש גם טוב.

אני יושבת ליד ילדה ממש חמודה בכיתה, וגם בהקבצות,

יש הרבה ילדות שרוצות להסתובב איתי בהפסקה,

וגם היום הכנתי שיעורים,

שאני בד"כ שוכחת.

אני מקווה שזאת תהיה שנת לימודים מוצלחת,

גם לי ולכם.

כריס היה בטח ילד ממש חכם.

וגם חמוד. הוו, כריס. *~*

קרמיט / קרן / קסוש / קסניה / קסושה / קסישקה.

כן, אני רוסייה.