| 9/2008
אל תעזוב אותי לא עכשיו
אילו יכולתי לשנות,
את מה שלא ניתן לשנות, אילו יכולתי לבנות, את מה שרק חלמתי שיהייה לי, אילו יכולתי להגשים חלום, הייתי מוצאת אותך.
אילו יכולתי ללכת בלי ליפול, אילו תמיד היה לי חבר טוב,קרוב, שעליו אוכל לסמוך, אילו היה לי אבא,שלא ידע לנטוש, ולא לימד אותי לעזוב,לוותר וליפול, הייתי חזקה היום.
אני חושבת, אני יודעת,בעצם, שיכולתי להיות משהי אחרת היום, פחות כועסת,יותר סולחת, פחות כואבת,יותר שמחה, פחות סגורה,יותר משתפת, לא נתמכת,אלא תומכת.
אילו לא היו מלמדים אותי לזכור, אילו לא היו מלמדים אותי לנטור, לא הייתי כועסת עליך היום, ובטח לא זוכרת.
אילו היית איתי בזמנים קשים, אילו הרגשתי אותך בימים כואבים, אילו פחות פגעת,עזבת ונטשת, אולי חיי היו טיפה יותר וורודים.
אילו היו מלמדים אותי לחייך, גם כשרע, אולי גם התמונה הייתה יוצאת טובה, אבל בכל תמונה שבה אני מצטלמת, אני נראית זוועה, כי בלי חיוך אין תמונה.
אם בכל פעם שאלך, אמעד,ולא אלמד, אם בכל פעם שאצעק, אבל אף אחד לא ישמע, אם בכל פעם שאבכה, אף אחד לא יתייחס, אם בכל פעם שאתפלל, שום דבר לא יתגשם, אשתגע,אתחרפן, אז בבקשה ממך אל תעזוב אותי לא עכשיו
| |
לא טוב היות האדם לבדו אתה נכנס אתה יוצא אתה מבולבל אתה לא יודע לאן אתה רוצה.
אתה רץ לא משנה לאן העיקר שתשאר לבד בלי אף אחד.
אתה רוצה,אתה לא רוצה, אתה בעצם, לא יודע מה אתה רוצה, כי אתה מר מבולבל.
אתה מרגיש,לא מרגיש, אתה לא ממש יודע מה אתה מרגיש, אתה אתה לא רגיל-האומנם?
אתה סגור,אבל פתוח, אתה מדבר, אבל לא על הכל, אתה נותן לאנשים להכנס לחייך, אבל אתה גם מרחיק אותם, הם מנסים להתקרב, אבל אתה בועט בהם, למה?
אתה רוצה להיות לבד, אתה אוהב את הלבד, אתה מת על השקט, שרודף אותך, אתה שונא רעש, אתה שונא את עצמך, אתה שונא את מי שאתה, אתה חושב שאתה נחות,וקטן, ושאין יותר נמוך ממך, אתה מריץ מחשבות, אתה שלילי, לא ממש יודע מה לעשות, אתה יושן כל היום, צופה בסרטים, לא יוצא הרבה, גם לא מדבר הרבה, צוחק על שטויות, כדי להסתיר את הצרות, והעצב שעל פניך,
אבל אני יודעת שרע לך, לא טוב לך אתה לא רוצה להיות לבד, אתה כופה אותה עליך, כי נוח לך, אתה רק חושב שטוב לך, אבל ייקח זמן עד שתבין, כמה חרא לך!
"לא טוב היות אדם לבדו"
| |
הוז זלזל הוא הפסיד! לא היה לו זמן בשבילי הוא אמר שהמרחק קשה אז התאמצתי ובאתי אליו עד אליו ברכבת...
עדיין לא יצאנו היינו יושבים בבית ו... אתם בטח מנחשים...
אז רציתי לחזור הביתה זה היה מוצאי שבת ולו היה אוטו הוא רב עם אביו-בנוכחותי כמה מביש, מי יחזיר, מי ייקח כי היה לו דבר יותר חשוב ממני כדורגל.... ובסוף הוא השתכנע ולקח
הוא החנה את האוטו ליד המדרכה ואמר לי "הינה יש פה מונית,קחי אותה" הייתי בהלם ואמרתי "אולי תיקח אותי אתה לביתי?" הוא החטיף לי מבט של "אין לי כח" ואז יצאתי כולי פגועה ואז החלטתי שהוא לא שווה פרוטה!
נשים יקרות! אל תתנו לאף אחד לזלזל בכם-גם לכם יש דרישות אל תתפשרו על שום דבר,אל תשכחו שהאהבה היא עיוורת ולא תמיד אנחנו מסתכלים על הפרטים החשובים, אז הינה למרות שיש אהבה-היא לא תמיד מנצחת לפעמים דבר כמו זה יכול להרוס את כל הקשר. אולי חלקכם אומרים "נו אז הוא לא לקח אותה לבית מה היא עושה מכל דבר סיפור?" אבל תחשבו שניה-יש הרבה קשרים שהם רחוקים כמו נתניה-חיפה,בכל קשר יש מינוס ופלוס,ואם יש אהבה אמיתי מתגברים גם על מכשול מרחק.וברגע שהגבר שלח אומר לך "קחי מונית" זה מראה כמה את חשובה לו. אז נשים יקרות,אל תתנו לאהבה לעוור אותכם,תדעו מה עדיף לכם,אל תהיו עיוורים,תדעו עם מי אתם יוצאים ונמצאים,גבר שלא יוציא אותכם,ולא יעשה בשבילכם אז תגידו לו "ביי ביי !".תלמדו עדיף להשאר לבד מאשר לסבול כדי להרגיש נאהב,כי אהבה היא שניים וזה כולל בתוכה כמה דברים:הדדיות,אכפתיות,אתה בשבילי והפוך,נאמנות,ואהבה הדדית
| |
ואתה משחק בי השקט הורג אותי מבפנים, האהבה חונקת גם לפעמים, המשפחה מעודדת, אך לפעמים גם לא עוזבת, בעצם, זה מה שכל כך טוב בה, שהיא היחידה שלא נוטשת, אבל היא חופרת.
אני רק ילדה, בת 21, עוד החיים לפניה, כך אומרים, עוד לא בשלה, לא עברה שום דבר, ילדה קטנה.
אוי כמה אתם טועים, כמה אתם לא מבינים, אתם המבוגרים, חושבים שגם אתם יודעים הכל על החיים, אבל אף אחד מאיתנו לא יודע, אפילו לא אני,
דבר אחד אני מבינה, שהחיים הם לא פרס יובל השנה, אך הם גם לא עונש על חטא שעשה, הם טובים ורעים, ביחד-משתלבים, והשאלה היא איך לוקחים, איך ממשיכים.
כמו שתמיד אומרים, החזק הוא ימשיך, החלש יתקע,ישאר מאחור, לא ידע לאן לפנות, אולי יבוא יועץ, אב,אם, או חבר תומך, וידחוף אותו, ידריך אותו, אבל אם אינו יודע הוא מה טוב בשבילו, איך הם יוכלו לדעת? הרי לא כולנו חכמי הדור, בעצם כולנו לא כאלה חכמים, אני תוהה, האלה החיים,שבהם אנחנו פוסעים?
מכשולי החיים, הם בעצם מבחן אשר אלוהים מציב בפננו, האין אנחנו בשבילו כמשחק מחשב, הוא שם משתעשע, בזמן שאותנו הוא משגע?,
האם האמונה שבנו נעלמה לה? נמחקה,? כמה אני מפחדת לעצום את עיניי בלי לומר איזו תפילה, כדי שלא ארגיש לרגע, שבך אני לא מאמינה, אני אוחזת באמונה כה חזק, בספר שאותו כתבת אני שומרת עליו,קוראת את פסוקיו, לא כדי להיות צדיקה, אלא להרגיש שרוחך שורה סביבי, ושלא עזבתני, ואתה משחק בי.
| |
אפילו שזאת לא אני
תשובי אלי כמו רוח נושבת, תסוגי סביבי, כגדר שמגנת, תשמרי אותי, שלא אאבד, בעולם הזה.
שמרי נפשך בשבילי, עשי הכל למעני, עשי שיהייה לי טוב, פעם אחת בחיים, עשי שאצעק, משמחה ולא מעצב, עשי שאבכה, כי טוב לי עכשיו, ואין דבר אחד רע, עשי שהכל יהייה פשוט מושלם, כמוך.
שני את העולם, אם את יכולה, תייצרי כח על, כדי שלאף אחד לא יחסר דבר, אבל בעיקר, תייצרי כח שיהייה לי קל, מכולם.
עשי שאתגאה בעצמי, עשי שאתעלם מאנשים, עשי ועשי ורק עשי, למעני.
היי לי עבד, אני יהייה לך לגברת, אל נא קראי בשמי, כדי שארגיש מיוחדת, עשי שאף אחד לא יידע את שמי, מאין באתי ומי אני, ומה הייתי לפני מספר שנים, עשי אותי אחרת, אפילו שזאת לא אני!
אוהבת שירן
| |
| |